הנני עומד במשא־ומתן שהתקדם מאד בנוגע להתישבות יהודית באפריקה. לפני בואי לידי גמר חפצתי לפנות שוב למקום שהנני קשור בו בעבותות אהדה יתרה

11 בפברואר, וינא

[…]

Sire,

הנני מתכבד להגיש לרגלי כס־מלכותו בתנאים הקשים של שעה זו הצעה חדשה. אפשר שה. ר. יהיה זקוק בקרוב לכל המסורים לו, ואם איקָרא אני וידידי לשרת אותו — לא נבושש לבוא.

יש עוד טעם אחד, המניעני עתה לפעולה. מצבם של יהודינו האומללים הורע בארצות שונות עד לבלתי נשוא, והגיעו הדברים לידי כך שאנו מוכרחים למצוא להם מקלט ויהי מה. לכך נכנס הועד הציוני, שאני עומד בראשו, במשא־ומתן עם ממשלה שיש בידה קרקעות מספיקים באפריקה. משא־ומתן זה הוא רציני מאד, וגם התקדם הרבה. אולם בשעה האחרונה הנני שב שנית למקום אשר אליו תקראני נאמנותי העמוקה לאישיותו הנעלה של ה.ר.הש. ויחסי־הידידות השוררים זה מאות שנים בין העם התורכי והאומה היהודית.

ההצעה מסתכמת כלהלן:

תמורת זכיון התישבות בחלק של הגליל נמציא לאוצר הממלכה מלוה בסכום של 2 מיליון לי״ת.

המתייצבים יֵעָשׂוּ נתינים עותמנים והמושבה תשאר כפופה לשלטון ה.ר.הש.

ליתר בהירות רשמתי הצעה של צ׳רטר, ואני מגישה לה.מ. הוזיר הגדול.

ההוצאות הטובות של צ׳רטר כזה, אשר ינתן על־ידי החליף הנדיב, תהיינה אל נכון עצומות.

עניין זה לאחד שיתפרסם בעתונות בכל קצוי תבל, יחולל, מלבד תוצאה כספית מידית, גם הרגשת אחוה עזה בלב היהודים בכל העולם כלפי התורכים, והממשלה העותמנית תוכל לסמוך בימים קשים על תגמול־תודה בכל המובנים.

יתן ה׳ וה. מ. יטה לי אוזן בשעה קשה זו.

משרתו הנכנע והנאמן מעתה ולעולם

ד״ר ת. ה.

 

מכתב אל איברהים:

15 בפברואר

הוד מעלתו היקר!

הנני מתכבד למסור על־ידיו רצוף פה מכתב בשביל ה. ר. הש., המכיל הצעה חדשה בנוגע למחוז עכו ולמלוה בסכום של 2 מיליון לי״ת.

הנני עומד במשא־ומתן שהתקדם מאד בנוגע להתישבות יהודית באפריקה. לפני בואי לידי גמר חפצתי לפנות שוב למקום שהנני קשור בו בעבותות אהדה יתרה.

הנני מקוה כי שלום לו ואני מבקש לשמור לי את חסדו. יקבל נא ה. מ. היקר את רחשי הוקרתי הרבה וידידותי.

הרצל