״הציונות היא תעלת דונאו־אודר בשאלת היהודים, שבנדיקט דן גם אותה לשתיקה בגלל עשירי היהודים."

17 בינואר

רוח אינה מנשבת. ימי דומיה, אך לא ימי אושר.

עד כה לא נענו לי לא קרבר ולא שלר.

נדמה שהענין נסתיים באמת. אני קובל על עצמי עד מאד בגלל דרישותי המופרזות, שאולי הן שהרסו את הענין. הייתי עתה מרוצה הרבה פחות. עיפתי — ואני שוב עבד בין עבדים.

אתמול, אחר הצהרים, ביקרתי עם מרמורק בבית Nestryo שלו. הבית הזה מתאים עד מאד לצרכי מערכת. כל עוד היה המשא־ומתן רציני בעיני מנעוני מרגשות של אמונה טפלה לבקר בבנין; עתה כבר הייתי שוה־נפש. אחר-כך, לאחר שיתבטל הענין לחלוטין, אגיד למרמורק מה שחשבתי על הבנין הזה.

שוב ישנתי שינה טרופה מאד. להמשיך לקרוא

וכך נתבלט בבהירות מפליאה הניגוד שבין אדירי הבנקים, העויינים אותי זה שנים בשל ציונותי, ובין קבוצה זו של בעלי־תעשיה הפונים אלי

12 בינואר

[…]

אחר כך שב אויארספרג ואנו הלכנו. מחמת המסיבות לא היה נעים לי, כי יראוני ברחוב הולך יחד עם האדון הגדול הזה.

הלכנו אל ביתו החדש והנהדר של שלר בוִילדבְּרֶטמַרקט. עלינו במעלית. בחדד־ההתיעצות כבר חיכו שלר וקרופ. שלר גבוה, עבה צהוב, צעיר — בן 29, כפי שנתברר אחר־כך. קרופ — בשנות הארבעים. רענן, עליז, אמיץ, טיפוס טוב של בעל־תעשיה. קרופ פתח בויכוח להמשיך לקרוא

דבר זה, שמעולם לא יעצתי לעשותו, הוא באמת ההפגנה הממשית ביותר

26 ביוני, 1900

[…]

בהונגריה מודיעים העתונים, כי אני ארגנתי את ההגירה הרומנית. ההכחשה ב״ולט׳׳ מיום 29 לחודש נחוצה מאד. מקומה בראש הגליון. להמשיך לקרוא

בבחירות חשוב יותר להתנגד לדבר־מה או למישהו מאשר לתמוך בדבר־מה או במישהו.

23 במאי

היום ביקרתי שוב את קרבר, שביקש ממני לבוא אליו.

הצעתי את תכנית עריכת הבחירות. יש להתחיל כבר עכשיו בעבודה, להזמין את הנציבים, לדרוש ידיעות מיוחדות על כל מחוז־בחירה ולטפל בו במיוחד, להוציא שאלונים וכו'.

[…]

להכנה הפובליציסטית של הבחירות יש לגשת רק אחר־כך. הדרך המעולה להשפעה על העתונות היא להמשיך לקרוא

הרי הפתרון לבעית העתונות: החותם כבעל־מניה או כחבריי שותף של העתון

27 במאי

[…]

עכשיו אני מתרכז ביצירת הבטאון הפובליציסטי, שבו אני עסוק זה ימים ושנים. ענין הכסף הוא הקושי. 500.000 הכרחיים, בהשתתפות של 50.000 מצד כל אחד. בשביל רוזנבוים עיבדתי תזכיר. החידוש שבדבר הוא היסוד החברתי־השיתופי שלאחר־כך להמשיך לקרוא

מעולם לא ביקשו לעשות דבר קשה כזה באמצעים כה דלים

25 באפריל, בתא־הרכבת

הזמנתי את קַאן ואת ה… לקלן אל וולפסון לדון בדבר פרטי־החתימה על מניות הקולוניאלבנק היהודי (J.C.B), שצריכה להסתיים ביום 28 ח. ז.

התאספנו שלשום בקלן: דיברנו כ"ד שעות, להוציא את ההפסקה לשם שינה, על כל עסקי הבנק. לפי הערכתנו לא תכנים החתימה יותר מאשר 200,000 מניות, ששלושה רבעים מהן נופלים בחלקה של רוסיה. השאלה היא, אם נוכל במצב זה לגשת אל ה־allotment (ההקצבה).

אמרתי לאדונים דברים קשים: עתה מן־ההכרח שיתברר אם הם הם העובדים־המשתתפים המתאימים. להמשיך לקרוא

אם הבנק יתגשם, יהיה כדאי לו […] לרכוש לו כלי־מבטא ערבי, שיהא נוח למוּתֶסריף וישפיע על הקהל

 

18 במרץ

ביקרני העתונאי בן־יהודה[1] מירושלים. יהודי קטן ואדמוני מן המזרח. אני מתחיל להכיר את טיפוסי היהודים השונים. הוא מאריך בדיבורו, ונראה כאילו יש לו איזו מחשבה מסותרת.

אך נודעו לי מפיו כמה דברים על הלך־הרוחות בתורכיה כלפי הציונות. להמשיך לקרוא