אני שמח שהסתלקתם מאוגנדא. אהבתכם לירושלים מוצאת חן בעיני

23 בינואר, רומא

היום קיבלני לראיון המלך[1].

[…]

מיד נקראתי. קודם הלך הקולונל וקרא את שמי לתוך הפתח — דומני שפתח את שני אגפי הדלת. באולם הראיונות בא המלך לקראתי בתלבושת של גנרל ובלי חרב והושיט לי את ידו, כשהוא מחייך בחביבות כמו למכר ישן. הוא קטן מאד, אך שכמו רחב ועמידתו צבאית מאד.

הוא הורה על כסא מרופד: ״ישים פה את כובעו!״

אחר כך ישב סמוך אלי על הספה, יותר נכון: הוא כאילו עף וצנח כילד. רגליו לא הגיעו אל רצפת החדר.

קטנות גופו היא, כנראה, מקור צערו של מלך זה, אשר בדרך כלל עשה עלי רושם שאיננו חסר חשיבות. הוא פיקח, משכיל מאד, חביב מאד וצנוע מאד. כשהוא יושב אין עוד בדעתו לעשות רושם עז. הוא העמידני במקום הנוח לי, ואכן שוחחתי שעה ארוכה באופן הטוב ביותר. אין בו שמץ התרברבות של הוד־מלכות. שיחתו חפשית ומחשבתו ערה מאד. להמשיך לקרוא

בחנו ושקלו את הצעת־הזכיון שלי. מה תהיה הצעה מצד ממשלת מצרים?

2 באפריל, קהיר

יום אתמול הוא בעיני יום בטל, ואיני יודע אם היה טוב. לנו או רע. ברור, שבחנו ושקלו את הצעת־הזכיון שלי.

מה תהיה הצעה מצד ממשלת מצרים?

כמדומה לי עתה, שגיתי. במסרי ל־Mc Ilwraithe את הצעת התכנית של גרינברג. כי בה כתוב הרבה יותר מדי. בעוד אשר בהצעת התכנית שלי אין פרטים רבים, ולכן היא מעוררת פחות חשש. להמשיך לקרוא

לורד קרומר מודיע, כי הענין בחצי־האי סיני יכול להיות אפשרי — אם המשלחת תמצא את התנאים הריאליים לאפשריים

22 בדצמבר, וינא

אתמול קיבלתי את תשובתו של לורד לנדסדאון, כתובה בידי ת. ה. סנדרסון, דוקומנט היסטורי.

לורד קרומר מודיע, כי הענין בחצי־האי סיני יכול להיות אפשרי — אם המשלחת תמצא את התנאים הריאליים לאפשריים. הממשלה המצרית תדרוש רק את הנתינות העותומנית ותשלום שנתי בעד החזקת הסדר כלפי פנים וכלפי חוץ.

אני אשלח שמה את המשלחת: אדר. מרמורק, אינז' קסלר, פרופ. ורבורג[1], אחד האגרונומים מארץ־ישראל ואת הגיאומטר ז׳נינגס ברמלי מסודן, שקרומר המליץ עליו. להמשיך לקרוא

בדרום־מזרח הים התיכון יש לה לאנגליה אחוזה, שאין לה עתה כל ערך והיא כמעט בלתי־נושבת […] אחוזה זו אפשר לעשות למקום מקלטם וביתם של היהודים הנרדפים בכל העולם

24 באוקטובר, בתא הרכבת בין לונדון ופולקסטון

דומני, שאתמול היה יום גדול בדברי ימי ישראל. אולם טרם ארשום אותו פה, רוצה אני לכתוב את התזכיר שדרש לורד לנדסדאון ושאשלחנו מפריז אל זנגויל לשם תרגום.

– – – התזכיר:

Mylord,

בהשמעי להזמנתו, שהואיל למסור לי בעל־פה, יש לי הכבוד להציע לפניו בזה רשימה קצרה של תכניתי.

עצם השאלה היא, לפתור את שאלת היהודים באירופה המזרחית בדרך כזו, שתהא לאנגליה גם לכבוד וגם לתועלת. להמשיך לקרוא

הייתי אני, למשל, למפורסם בכל העולם במקצוע, שבו לא פעלתי כמעט כלום במובן־הרוח

4 ביוני, פריז

שוב בפריז.

עתה אני איש מפורסם, מזדקן.

הגיל הצעיר היה חביב עלי יותר על אף התוגה שבו.

 

הצלחתם של פחותי־הערך נחמה היא לבעל־הערך, אם הוא עובר בסך בלי שיכירו בו. אך הצלחה זו עלולה לגרום לו צער, בשעה שגם הוא מתפרסם ברבים. להמשיך לקרוא

זה יסלקני באחד הימים

30 בינואר, וינא.

[…]

אחר־כך, כשטיפלתי בחדרי בפיליטונים שהגיעו מן הדואר, היתה לי שוב התקפה של אנֶמית־המוח. לא הגדתי לאיש דבר. שמא יוודע הדבר לאבותי ויצטערו. ואילו רעייתי לא תהיה חביבה יותר משום כך. להמשיך לקרוא

איזו דרך. אילו יסורים.

יום שני של פפינגסטן, 27 במאי, וינא

אתמול או היום מלאו שש שנים מיום שביקרתי את הברון הירש וגמרתי אומר, לאחר סירובו, להקים בכוחי שלי את מדינת היהודים.

איזו דרך. אילו יסורים.