זוהי התקוממות המלחים נגד הקברניט שלהם. יעזור נא להגיע קודם אל הארץ, ומיד תחדל ההתקוממות. אך גם ההצטרפות לסוציאליסטים תחדל

10 באוגוסט, פטרבורג

רק היום, לאחר שסיימתי את העבודות התכופות ביותר, יכול אני לרשום פרשת פגישותי עם ראשיה של רוסיה כיום.

שלשום בבוקר — אצל פליוה. רגעים מעטים בחדר ההמתנה. חדר צנוע, שוערים מסוגננים יפה. עתים מופיע מין שוטר־חרש.

כחמשה רגעים אחרי השעה המיועדה לי הנני מתבקש להיכנס פנימה.

 

אדם בן 60, גדול, שמן מעט, בא לקראתי מהר, דורש בשלומי, מציע לי לשבת, מציע לי לעשן, מה שאני מסרב, ומתחיל לדבר. הוא מאריך מעט, ויש לי שהות להתרגל לפניו המוארים. אנו יושבים זה לעומת זה בכסאות מרופדים, שולחן קטן עומד בינינו. פניו רציניים, שערותיו לבנות, שפמו לבן ועיניו חומות עזות, וצעירות להפליא.

הוא מדבר צרפתית, לא מזהירה אך גם לא גרועה. פתח דבריו בא להסביר ולהאיר את הענין:

״הסכמתי לשיחה זו, אדוני הדוקטור, כפי בקשתו, כדי שנבוא לידי הבנה בעניין התנועה הציונית, שאדוני עומד בראשה. היחסים אשר יקבעו בין הממשלה הקיסרית ובין הציונות ואשר עשויים להיות, איני רוצה להגיד יחסי אהדה, אבל יחסי הבנה, תלויים בו״. להמשיך לקרוא

לדאבוננו יש לנו חומר־התישבות נואש כזה, שאנו יכולים ללכת גם למקום, שהוא רע בשביל אחרים. אך מן ההכרח הוא שיהיה לנו בהתישבות הכוח־המעורר הכביר של האופי הלאומי

12 ביולי, אלט־אויסזה

בסוד גמור

אדוני פיליפסון[1] הנכבד!

את המכתב הראשון, שאדוני כיבדני בו, קרה מקרה מפליא, ולא הודעתיו לו תיכף, כי חפצתי להתישב קודם היטב בדבר.

אחרי הכשלון המעציב של תכניתנו אל־עריש—פּלוּזיוּם באתי לידי הכרה, שאנו אנוסים בכל־זאת, בגלל הצרה ההולכת וגוברת, לגשת למפעל־עזרה מקיף — אם לא בעבר תעלת־סואץ מזרחה, במקום אחר. בשמרנו בשלמות על תכנית ארץ־ישראל, שאין אנו יכולים לגשמה מיד, ובכל האופנים על בסים לאומי, עלינו ליצור מקום־מקלט מובטח על־ידי משפט גלוי. להמשיך לקרוא

בדרום־מזרח הים התיכון יש לה לאנגליה אחוזה, שאין לה עתה כל ערך והיא כמעט בלתי־נושבת […] אחוזה זו אפשר לעשות למקום מקלטם וביתם של היהודים הנרדפים בכל העולם

24 באוקטובר, בתא הרכבת בין לונדון ופולקסטון

דומני, שאתמול היה יום גדול בדברי ימי ישראל. אולם טרם ארשום אותו פה, רוצה אני לכתוב את התזכיר שדרש לורד לנדסדאון ושאשלחנו מפריז אל זנגויל לשם תרגום.

– – – התזכיר:

Mylord,

בהשמעי להזמנתו, שהואיל למסור לי בעל־פה, יש לי הכבוד להציע לפניו בזה רשימה קצרה של תכניתי.

עצם השאלה היא, לפתור את שאלת היהודים באירופה המזרחית בדרך כזו, שתהא לאנגליה גם לכבוד וגם לתועלת. להמשיך לקרוא

חפץ הייתי לרכוש את מר צ'מברלין בעד התישבות יהודים בקנה־מידה גדול באחוזות הבריטיות

22 בספטמבר, וינא

מכתב בשביל צ׳מברלין.

מר גרינברג אהובי!

את ידיעתו הטלגרפית, כי מר צ׳מברלין רוצה לקבלני לשיחה, קבלתי בתודה.

[…]

חפץ אני לשלוח תחילה מעין סקירה קצרה. בתור מנהיג מוּכּר של התנועה הציונית בכל הארצות יש לי היכולת לא רק לסקור את נדידת היהודים בזמן הזה ובימים הבאים, אלא גם להשפיע עליה במדה ידועה. הדבר נוגע בזמן הראשון לשלוש־ארבע מאות אלף איש. להמשיך לקרוא

הייתי שמח מאד אילמלא הייתי נאלץ לראות את תשובתו כדחיה. מי יכול לעזור לעמנו האומלל אם לא הוא?

התאריך מיום 21 ביולי. אלט־אויסזה

לורד רוטשילד החביב!

על מכתבו מיום 15 לח. ז. לא עניתי בחפזון נסיעתי מלונדון, שהרי הוא בעצמו אומר, כי תכניות ההתישבות שלי טעונות לימוד רב.

לזה מסכים אני לגמרי. גם מחשבתי היתה שאפשר להתחיל בהתישבות רק בראשית האביב — בפברואר או במרץ — בעונת זריעת הקיץ, מפני שזהו המרחק הקצר ביותר לקציר. כמובן, צריך שיהיה בטחון באדמות עוד בסתיו וצריך להשתמש בחורף להכנות מוקדמות, שאת פרטיהן ערכתי מכבר. להמשיך לקרוא

מסכימים היינו לנחול פחות תהילה, ובלבד שנגיע במהרה לפעולת התישבות ממשית

10 במרץ

אתמול קיבלתי מאת לוקנוס את התשובה השלילית. הקיסר מצטער, שאינו יכול לקבלני בזמן הקרוב ומשלח אותי לשאת־ולתת עם שר־המדינה פון בילוב. זהו אפוא ה״לאו״ להלכה, שחזיתיו מראש למעשה.

 

מכתב אל בילוב:

הוד מעלתו!

[…]

איש־המדינה האחראי מוכרח להתיחס בתנועה, שמעופה הרם אפשר אינו פסול בעיניו [1] du point de vue de l'art, מתוך קרירות גמורה ואפילו באי־אמון. זאת אבין.

ואולם סבורני, הוד מעלתו, כי הוא קיבל ידיעות לא־טובות מאת מתנגדינו, ז. א. מאת מתנגדינו היהודים. תנועתנו היא חזקה הרבה יותר מכפי שאפשר להוציא משפט עליה, מכמה טעמים, למראית עין.

ידוע הדבר, שהיהודים העשירים אינם רוצים ללכת אתנו. רע מזה היה המצב אילו רצו ללכת — אין כוונתי שהיה רע רק בשבילנו, כי־אם בשביל ארצות מושבותיהם. להמשיך לקרוא

הוא רוצה לעשות מדינה קטנה, ואני רוצה לעשות מושבה גדולה

19 ביולי

אתמול נאמתי את "הנאום לפני הרוטשילדים".

וכך הולך ומתקיים כל מה שהצגתי לי למטרה, אם גם בזמן אחר ובצורה אחרת; והמטרה תושג בלי ספק, אם גם אשורנו – ולא קרוב.

אתמול, לפני הצהרים להמשיך לקרוא