צירי הקונגרס […] אין הם מבינים מאומה. הם מגזימים בערכם של דברים פעוטים ומקטינים את ערכם של דברים גדולים. אך די שאני יודע את הדבר לאשורו

5 בינואר, 1902

בתא־הרכבת מחוץ לויניציה, בדרך הביתה לוינא. הקונגרס החמישי.

תמורות העתים וכן השינוי אשר חל בי מתגלים בזה, שרק היום אני כותב את רשמי הקונגרס.

מערב בואי, 25.12, עד רגע צאתי, אור ליום ראשון לינואר, עברתי מויכוח לויכוח. ישיבות מעשר בבוקר עד 4 לפנות בוקר. בהפסקות היה עלי לפשר בין המריבים, להפיג עלבונות וכו'.

בבוקר יום הראשון של הקונגרס שלחתי את המברק אל השולטן ובערב יום השני באה התשובה. עד אז רעדתי. עד אז היה יכול להכחיש גם את התחלת הקשרים שבינינו. אך הוא מילא את כל חפצי. במברק זה שיצא מהמשרד הטלגרפי בבזל אושרה עמדתי והובאה בסדר.

שוב יצאתי מכלל סכנה. מאז שקטתי. להמשיך לקרוא

אגודות בעלי־מקצוע אלה תהיינה חלק מן ההסתדרות הציונית, וע״י כך היא תתעורר מן התרדמה

23 באוגוסט, בדן

דיברתי ארוכות עם האלקטרוטכנאי קרימיניצקי[1]. הוא ציוני טוב בעל אידיאות מודרניות. ליד ים המלח, שיש בו הרבה מלחים, אפשר לייסד תעשיות כימיות גדולות.

יש לעכב כניסת מים מתוקים חדשים ולהשתמש בהם כבמי־שתיה. במקום אלה אפשר להכניס מים מן ים התיכון ע״י תעלה שבמקצת יהא הכרח לחפור אותה כמנהרה דרך הרים (חזיון מפליא ומושך את עין הרואים), והבדל הגובה בין שני הימים (מפל המים) יכול לשמש כוח מניע למכונות. הרבה אלפי כוחות־סוס.

גם חוץ מזה יש בארץ ישראל די כוחות־מים שאפשר להשתמש בהם לכוח־חשמל.

עלינו ליסד אגודת־יעוּר לאומית לנטיעת עצים בארץ. כל יהודי מנדב עץ אחד או כמה עצים, עשרה מיליונים עצים! להמשיך לקרוא