אני שמח שהסתלקתם מאוגנדא. אהבתכם לירושלים מוצאת חן בעיני

23 בינואר, רומא

היום קיבלני לראיון המלך[1].

[…]

מיד נקראתי. קודם הלך הקולונל וקרא את שמי לתוך הפתח — דומני שפתח את שני אגפי הדלת. באולם הראיונות בא המלך לקראתי בתלבושת של גנרל ובלי חרב והושיט לי את ידו, כשהוא מחייך בחביבות כמו למכר ישן. הוא קטן מאד, אך שכמו רחב ועמידתו צבאית מאד.

הוא הורה על כסא מרופד: ״ישים פה את כובעו!״

אחר כך ישב סמוך אלי על הספה, יותר נכון: הוא כאילו עף וצנח כילד. רגליו לא הגיעו אל רצפת החדר.

קטנות גופו היא, כנראה, מקור צערו של מלך זה, אשר בדרך כלל עשה עלי רושם שאיננו חסר חשיבות. הוא פיקח, משכיל מאד, חביב מאד וצנוע מאד. כשהוא יושב אין עוד בדעתו לעשות רושם עז. הוא העמידני במקום הנוח לי, ואכן שוחחתי שעה ארוכה באופן הטוב ביותר. אין בו שמץ התרברבות של הוד־מלכות. שיחתו חפשית ומחשבתו ערה מאד. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

בכל־זאת הנני חוזר שנית לתכניתי, למצוא את אושר העם היהודי אצל אחינו לגזע וקרובינו לדת

12 בדצמבר, וינא

אל איזט.

ידידי היקר, אם נגיע להסדר, אעמיד לרשותך עשרת אלפים לירות ביום החתימה.

אני מוכן לשוות להבטחה זו את הצורה המשפטית שתואיל לציין לי, למשל על שמו של בנך או של איש אחר, לא חשוב מי.

 

מכתב שאפשר להראותו ושבו אני כותב לאמר: להמשיך לקרוא

אותי לא רצה קרומר לקבל לפני נסיעתי וערך אלי מכתב קר, שיש עוד לשנות כמה פרטים בתכניתנו לפני שיהא אפשר לקבל אותה

7 באפריל, על הים האדריאטי

בספינה ״בוהמיה״.

פקדתי על גולדסמיד, שאם ייתכן הדבר, יקבל מאת קרומר בתחילה את הזכיון בלי מי־נילוס ויניח את שאלת המים עד שוב סיר ויליאם גרסטין (מאי), כיון שקרומר אינו רוצה לעשות אחרת.

לכשיקבל את הזכיון עליו לנסוע אל לספס[1] לישמעאליה להבטיח את [2]Wharfwall, את תחנת־הרכבת בפורט־סעיד ואת הסיפון האחד למים מתוקים (מפורט־סעיד). לפי שעה אַל יזכיר לגבי אנשי־סואץ את הסיפון של ישמעאליה. להמשיך לקרוא

החשש העיקרי היה גודל השטח המבוקש. הם נכונים לתת לנו קרקעות, אך לא מדינה

3 באפריל, קהיר

אמש, אחרי השקיעה, הייתי יחד עם גולדסמיד אצל Mc Ilwraithe. הוא קיבל אותנו בתלבושת טֶניס. זה עתה שב ממגרש המשחק של ג׳זירה.

עתה קימט את פניו בדאגה בנוגע לדרישת הזכיון שלנו. כנראה, השפיע עליו בינתים מד ברוניאנט, הענק המתורבש.

בשום פנים אין לדבר על הצעת־ברירה שתתקבל מיד. הענין מוכרח לבוא לפני מועצת המיניסטרים, וכו׳. להמשיך לקרוא

דלות הפלחים בצדי הדרך אין לתאר. אני מקבל עלי לשים אל לבי גם את מצב הפלחים, אם אגיע פעם לכוח שלטון.

29 במרץ, קהיר

העורך־דין קרטון די Wiart ביקר אצלי. נתתי לו הוראות. רוצים אנו לותר על המלה צ׳רטר, אך לא על הענין.

דומני, שהבין.

הזכרתי לו את אמרתו של טלירַן[1], כאשר נפוליון נועץ אתו ואת [2]Sieyès על אודות קונסטיטוציה. ״הקונסטיטוציה צריכה להיות קצרה ו…״ אמר Sieyès.

״ומעורפלת״, הוסיף טלירן. להמשיך לקרוא

לפי הסברי סטיפנס, דרושים בכל יום רק שנים או שלושה מיליון מטרים מעוקבים של מים, ואלו […] אפשר לתת בלי שום פקפוק

28 במרץ

[…]

מלון Shepheards. לפנות ערב ערכתי בקור יחד עם סטיפנס, שהצליח, כפי שנדמה לי, יותר מכל הביקורים עד עתה. היינו אצל סיר הנבורי בראון, סגן־מיניסטר לעבודות צבוריות. סיר הנבורי, העומד לפרוש מכהונתו, התגודד בימי שבתו האחרונים בקהיר בספינת־קיטור על הנילוס. בקרנוהו בתוך houseboat זה. אנגלי נעים, נבון ושקט, בן חמשים ומשהו. סטיפנס הסביר לו את הדברים ואני הקשבתי בשתי אזני. אמנם לא הבנתי הרבה מן הענינים הטכניים, אך הספקתי ללמוד במידה שאוכל לקחת חלק בשיחה בלי לדבר דברי שטות. לורד קרומר כבר הקדים ונמלך בסיר הנבורי להמשיך לקרוא

הועדה שבה רק בשעה 11 בלילה, עליזה, שחומה כאגוזים

27 במרץ, קהיר

אתמול ביליתי עוד יום אחד בצפיה של מתיחות־עצבים נוראה.

הועדה שבה רק בשעה 11 בלילה, עליזה, שחומה כאגוזים.

גולדסמיד קרא אחד כך לפני ולפני האחדים בסלון שלי עד 12 וחצי את הדין וחשבון, שבערך כך תיארתיו לי מראש.

רק במשפט: להמשיך לקרוא