הוא מכנס בשבילי לשיחה את מועצת המפקחים של יק״א״. על כך הוחלט אחרי שיחה ארוכה, שבה סיפר לי פרטים מענינים אחדים על כספי הירש

16 במרץ, וינא

אתמול שלח גוטמן איש־הפחמים לשאול אותי, אם אקבל הזמנה לישיבת האליאנס.

הלכתי אליו מיד. אמרתי לו: בנימה המרושלת, אשר היא במקומה אצל אנשים כה חסרי־השכלה:

כל השיחה אינה אלא דברים בטלים. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לא יתכן לראות בזה קלות־ראש או פשע, אם אני מדבר בשם העם היהודי

24 בדצמבר

נורדאו שלח לי מאמר מוזר מאד, שכתב בשביל לוח ״אחיאסף״[1], על מנת לפרסמו ב״ולט״. במאמר זה הוא נלחם להשקפה ששיחות המנהיגים עם אנשי־המדינה וכו' על הציונות אין ערכן רב מערך שיחות על הקומדיה החדשה או על מירוץ־הסוסים האחרון, כל־זמן להמשיך לקרוא

האגודות יכולות להמשיך בקיומן, אך את הונן עליהן להשקיע במניות הקולוניאלבנק.

11 באפריל

[…]

שנירר הציע אתמול לפני תכנית־ארגון מצוינה. היחידה של השקל — ״כתר״ אחד[1]. השקל ישמש רק להוצאות ההנהלה. אם שלם מי יותר — יהיה העודף לקרן הלאומית.

50 שוקלים מצטרפים לקבוצה. עשר קבוצות מצטרפות למחוז. עשרה מחוזות מצטרפים למרכז. להמשיך לקרוא

הרעיון דורש, לדאבון הלב, אנשים עם עניניהם הקטנים.

18 במרץ

[…]

היום עלה בדעתי לדרוש אחרי הקונגרס את כיבוש הקהילות ע״י הציונים. לאשר הולכים עמנו יש לתת משרות של כבוד, ולרודפי-בצע יש לתת הכנסות. הרעיון דורש, לדאבון הלב, אנשים עם עניניהם הקטנים.

בבזל יסדתי את מדינת היהודים. לו אמרתי זאת היום בפומבי, היתה התשובה צחוק מכל עֵבר

3 בספטמבר, וינא

הימים האחרונים, החשובים ביותר מזמן שהגיתי אז את הרעיון בפריז, נגוזו. בבזל, וכן במסעי חזרה, הייתי עיף יותר מדי, ולא יכולתי לרשום את רשימותי, שהן נחוצות עתה יותר מקודם, שכן גם אחרים כבר מתחילים לראות, כי תנועתנו נכנסה לתוך ההיסטוריה.

אם אצמצם את הקונגרס הבזילאי באמרה אחת — שמתוך זהירות לא אשמיע אותה בפומבי — הרי היא זו: בבזל יסדתי את מדינת היהודים. לו אמרתי זאת היום בפומבי, היתה התשובה צחוק מכל עֵבר. אולי בעוד חמש שנים, לכל היותר בעוד חמישים שנה, יכירו בה הכל. להמשיך לקרוא

כל זה הוא מפלאי שיווי־המשקל, שהם נראים מובנים מעצמם לאחר מעשה, בשם שהם נראים בלתי־אפשריים קודם

24 באוגוסט

[…]

אחד הדברים המפליאים והנסתרים של הקונגרס הוא, שבבזל נקבצו יחד רוב החוטים אשר טויתי עד עתה. פה הכלר, לכאן יבוא נבלינסקי, וכן כל החבריא שעזרו על פי הוראותי להקמת תנועת־העם. יהיה עלי להקפיד שלא יתקרבו ביותר אלו לאלו, כי חלק מאמונתם בענין ובי יאבד, כאשר יראו באיזו אמצעים קלים הקימותי עד עתה את הבנין. כל זה הוא מפלאי שיווי־המשקל, שהם נראים מובנים מעצמם לאחר מעשה, בשם שהם נראים בלתי־אפשריים קודם.

[…]

מן־ההכרח הוא שהנהלת הקונגרס תהיה מעשה־ידי־אמן, שרק מי שיעסוק בה יוכל גם להסתכל בה. מחול-הביצים בין כל הביצים שהן בלתי נראות. להמשיך לקרוא

אם יחול פירוד בין יהודי־הכסף ״הגדולים״ ובינינו, לא מצבנו יהיה קשה כי אם מצבם.

4 באפריל

[…]

היום בא גם מכתב מאת קולונל גולדסמיד […]

אני כותב אליו:

קולונל יקר!

תודה על הנימה הלבבית של מכתבו. אף אני מחבב אותו באמת, אלא שאני מצטער על שאינו מבין אותי.

הקונגרס במינכן הוא ענין שהוחלט ושלא אוַתר עליו עוד. והוא גם הכרח. יראה נא אצל הרב גסטר את מכתבי, שבו הצעתי ליק״א להשתמש באפשרות הקיימת לקנות קרקעות עם זכות הגירה. את הצעתי הניחו [1] ad acta, כפי שכותב לי צדוק־כהן. האדונים האלה אינם רוצים לעשות מאומה ולא יעשו מאומה.

המתנתי זמן רב למדי. באוגוסט תמלאנה שנתים מאז התחלתי בצעדים המעשיים הראשונים בענינם של ישראל. להמשיך לקרוא