הדבר מזכירני את הזמן שבו כתבתי בפריז את "מדינת היהודים"

8 בפברואר

בראש מלא וגדוש ענינים אלה, ובשעה שאשתי חולה, הייתי מוכרח אתמול לכתוב פיליטון על משחקים יפניים.

הדבר מזכירני את הזמן שבו כתבתי בפריז את "מדינת היהודים" ואז הייתי הולך גם אל בית־הנבחרים, כדי להודיע על ישיבה, שבצדק כבר נשכחה למחרתה. והפיליטון גם טוב למדי.

מודעות פרסומת

איש לא ינָקה מספרי

27 בפברואר

נוימן מן ה-Fremdenblatt כותב אלי, כי בחוגי-הממון בוינא נשמעים על ספרי שבח וגנאי במידה נפרזה. ידעתי, כי איש לא ינָקה מספרי.

אם נעשה מדינה עברית חדשה, תהא זו רק מין יוון-חדשה. אך אם לא נסָגֵר בגיטו לשוני – כל העולם בידנו

23 בפברואר

לדעתו של לנדאו הזנחתי את החקלאות במדינת-היהודים. התשובה פשוטה: תהיינה לנו חברות-תוצרת חקלאיות ובעלי-תעשיה זעירים של עבודת-האדמה, שניהם יקבלו אשראי מן ה-Jewish Company.

אחר דיברנו על הלשון. להמשיך לקרוא

מאמין אני, שמדינת היהודים היא צורך עולמי, ועל כן קום תקום

18 בפברואר

אם לא יתרחש היום כלום במערכת, אכתוב לבדני כדברים האלה:

מעלתו הרמה!

כאשר נתכבדתי בפעם האחרונה להתקבל על ידו, הרשיתי לעצמי באופן מתמיה, להטות את השיחה על שאלת-היום התלויה ועומדת. להמשיך לקרוא

העושה דבר כזה עליו להיות מוכן לכך, שבתחילה ירוצו אחריו נערי-הסנדלרים

17 בפברואר

שום עתון מעתוני המקום עוד לא דיבר. אף-על-פי-כן מתחילה המחברת להיות נושא. מכרים שואלים אותי: הלוֹ היא המחברת שמדברים עליה. לצון הוא או כובד-ראש?״

אני עונה: ״כובד-ראש בתכלית! מובן מאליו, שהעושה דבר כזה עליו להיות מוכן לכך, שבתחילה ירוצו אחריו נערי-הסנדלדים. יש גם נערי-סנדלרים ממדרגה עליונה״

חבילת-מחברות זו מסמלת את ההכרעה. אפשר שבחיי באה עתה תמורה.

14 בפברואר

ימי-רוגז מלאים דפיקות-לב וקוצר-נשימה.

[…]

בערב הגיעו 500 האכסמפלרים שלי. כשאמרתי להכניס את החבילה אל חדרי, אחזני רטט להמשיך לקרוא

בעיניו אפשר הדבר, שאנו נראה עוד בעינינו את תקומת מדינת היהודים […] לדעתו, בעוד חמישים שנה תהיה כבר מדינת היהודים

6 בפברואר

[…]

בערב פגשתי את מנהל-הבנק דֶסויאר והלכתי עמו לשוח בפַּרק-העיר המכוסה שלג־חורף.

דסויאר אינו רואה סכנה אלא תועלת בפירסום מחברתי. יכנס טון חדש וטוב בשאלת היהודים להמשיך לקרוא