מציעים לנו קנית איזה קרקעות בעמק יזרעאל. המוכר הוא, כמדומה, איזה אדון סורסוק מבירות

4 ביוני, וינא

בסוד (צרפתית)

מר רינך[1] יקירי,

צר לי להודיעו, כי ההצעה, שכמעט אחדה אותנו, נכשלה. אין אנו יכולים לקבל מי־נילוס במדה מספקת.

אנוס אני להמציא ידיעה בלתי־נעימה זו לחבריו, שלא היו, כמדומני, בלתי־מרוצים לראות בהפתח פתח־מקלט בשביל כל האומללים שאתם מטפלים בהם.

אולם — בינינו לבין עצמנו — יש לי עוד זיק תקוה להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

לפי עניות דעתי, אי־אפשר למצוא את הקשר אלא ברשיון כללי ליסוד חברה גדולה עותמנית־יהודית להתישבות

16 בפברואר, במיטה, לפני זריחת השמש

אני ניעור ובמוחי התשובה שעלי לתת לשולטן:

וזאת היא:

הוד רוממות!

הידיעות אשר ה. ר. הש. כיבדני לשלוח אלי ע״י הוד מעלתו איזט בי גילו לי רצון טוב ונעלה, ואני עונה על כך בתודה עמוקה ובמסירות מוחלטת.

מתוך מסירות זו גופה בא אני להגיש בכל הדדת־הכבוד את ההערות האלה. להמשיך לקרוא

מיד החלטתי להוציא לפועל את נסיונו של אופנהיימר

25 בינואר, וינא

אתמול קראתי ב״ולט״ את סוף המאמר של אופנהיימר[1]: ״התישבות יהודית״. ההתלהבות שבפסקה אחרונה, אותה השואה של נסיון — [2]Rahaline ברכבת־הנסיון החשמלית: Berlin-Zossen הקסימוני, ומיד החלטתי להוציא לפועל את נסיונו של אופנהיימר. אף כתבתי לו מיד להמשיך לקרוא

טובתה של הממשלה התורכית דורשת למשוך את הכוחות הכלכליים של היהודים ולתת חסות לאומללים שבנו. מצד אחר דורשת טובת היהודים, שתורכיה תהיה מדינה חזקה ופורחת. רעיון חיי הוא זה

17 ביוני, ריטשמונד

מכתב אל השולטן.

הוד רוממות!

הנני מתכבד להגיש לרגלי כס־המלכות של הוד רוממות השולטן את תוצאות הצעדים שלי. בהשארי נאמן לקוים אשר ה. ר. הש. הואיל להתוות לי, האמנתי כי יש להשיג ראשית כל, כלומר, עד חודש אוקטובר, מיליון וחצי לירות תורכיות, אשר ימומשו באופן מכביד פחות לפעולת האוניפיקציה של הדֶט הקשה, אם אינה בכלל מן הנמנע.

הקומיבינציה שידידי ואני מצאנו היא זאת: להמשיך לקרוא

בזה נכנסנו ממש לתוך המשא־ומתן על הצ׳רטר. מעתה אין צורך אלא בהצלחה, בחריצות ובכסף

ואלו היו מאורעות יום־אתמול: 20 במאי, יום הולדת של טרודה.

[…]

השיחה נמשכה. איזט נתרכך, דיברנו על מקורות־הכספים שיש ליצור.

ה. ר. הש. הואיל להציע לי ניצול חמישה מונופולים: של המכרות, של מעינות הנפט וכו'. פירוש הדבר, שעלינו להשיג כספים בשבילם. הם רוצים לרוקן את שקינו. הבטתי אליו בחביבות ובתמימות. אין זה מן הנמנע.

ואז גילה איזט:

בזמן הקרוב דרושים לנו ארבעה מיליון לירות. הזמנו אניות מלחמה וכו'. בקיצור, דרושים לנו בערך ארבעה מיליון. האם ביכלתו להשיגם בשבילנו?״

״אפשרי הדבר בעיני. עלי להיועץ עם ידידי. הכל תלוי ביחסו של ה. ר. הש. אלינו, היהודים״. להמשיך לקרוא

הממשלה התורכית יכולה לאסור כניסת המתישבים, אך לא יסוד תעשיה

18 במרץ

שלשום הלכתי אל קרימיניצקי ומצאתי שם את זידנר. על מה דיברנו? על חקירת ארץ ישראל.

זידנר אמר, כי אחד הדברים הראשונים שבדעתו לעשות בזמן מן הזמנים בארץ־ישראל הוא להקים בית־חרושת ללבנים מחול ומסיד, לפי השיטה הנודעת זה שנתים.

״כמה כסף דרוש לכך?״ שאלתי.

"200.000 פרנק!"

״אמציאם לו. להמשיך לקרוא

מלאו היום בדיוק חמש שנים מזמן בקורי אצל הברון הירש. כזה הוא מראה מערכה אבודה

יום שני בפפינגסטן 1900

(סבורני, כי מלאו היום בדיוק חמש שנים מזמן בקורי אצל הברון הירש.) כזה הוא מראה מערכה אבודה. ד״ר ליאופולד כהן, חבר הועד הפועל, לבוש במעיל־טרקלין שחור ובכפפות וחבוש כובע לבן נמוך, בא והביא מברק מרוזנבוים. במברק פרט מגוחך מאד להמשיך לקרוא