אתמול שוב התקפת אנמית־המוח. בהתקפה כזו אסיים פעם את חיי

5 ביוני, פריז

אתמול שוב התקפת אנמית־המוח. בהתקפה כזו אסיים פעם את חיי. נמצאתי בנסיעת־טיול בתוך Bois והתעלפתי בכרכרה. בתהילה שכבתי על שני כסאות בסבך־האילנות, ואחר כך נסעתי הביתה בהכרה פחותה מאד. היום הוטב לי. אך עצבי נחלשו. הפטפוטים הריקים כל אחר הצהרים בפגישות אצל נורדאו— כשל כוח הסבל. נורדאו מתאר לי בכשרון ציורי את כל הצרות הצפויות לי. להמשיך לקרוא

התכנית שלי היא להפסיק לגמרי את החדירה החשאית ולרכז את כל הכוחות לשם רכישת ארץ־ישראל לפי משפט העמים

יום ראשון של פפינגסטן

למחר תמלא שנה מיום שהקימותי את התנועה ע״י ביקורי אצל הירש. אם אעשה גם בשנה הקרובה צעדים גדולים כאלה, כמו מן ה״אפס״ של אז אל התוצאות של היום, הרי נהיה "לשנה הבאה בירושלים".[1]

העורך־דין בודנהימר בקילן מציע לי כי אבוא לברלין בסוף יוני לאסיפת ציוני גרמניה. אני עונה לו בין שאר הדברים:

״מה שהציונים עשו עד עתה אני מכבד מאד בהכרת־טובה, אלא שאני מתנגד עקרוני לחדירה חשאית להמשיך לקרוא

אבד ליהודים הירש, אך אני בא במקומו.

22 באפריל

יום אביב רב־זוהר. היום, בשעה 7, חפצתי להפליג בספינה לפּסֶט. ועתה יושב אני בתא־הרכבת של ״אוריֶנט אכספרס״ ונוסע לקרלסרוהי.

אני כותב מיד בעפרון בפנקס זה באותיות מטולטלות מחמת כתיבה על גבי הברך, שכן לא יהיה לי אחר־כך בודאי פנאי לכתוב את הדברים בכתב נקי. אם לא עלה בידי הדבר כאשר רק החל ענינם של ישראל, ודאי שייבצר ממני בעברנו מן החלום אל המציאות. כי יש לשער להמשיך לקרוא

יום משונה. הירש מת, ואני בא בדברים עם נסיכים. מתחיל ספר חדש בעניינם של ישראל

1 באפריל, לילה

מחר בבוקר חפצתי לנסוע לפֶּסט, והנה קיבלתי בשעה מאוחרת בערב את קריאתו של הכלר לקרלסרוהי.

יום משונה. הירש מת, ואני בא בדברים עם נסיכים.

מתחיל ספר חדש בעניינם של ישראל. אחרי שובי אכניס עוד לתוך ספר מלא זה את שתי הטלגרמות האחרונות של הכלר.

דומה בעיני, כאילו התרושש היום ענייננו. כי עוד חשוב חשבתי לקחת את לב הירש לטובת התכנית

21 באפריל, אחרי הצהריים

את המכתב אל נורדאו התחלתי אתמול וסיימתיו היום.

בין אתמול והיום מת ברון הירש באחוזה בהונגריה.

הדבר נודע לי שעה אחרי שלחי את המכתב לנורדאו. להמשיך לקרוא

בעזרת בקשיש נוכל ״להוציא״ דבר-מה מתורכיה

21 באפריל

אין עוד קשר מהכלר. בינתיים נסע הקיסר מקרלסרוהי לקוֹבּוּרג.

כתבתי לנורדאו, נתתי לו את הפקודה הדיפלומטית, למשש את הדופק אצל הירש להמשיך לקרוא

לו פושטים יד ואין אוהבים אותו. אותי אוהבים פושטי היד. על-כן חזק אני ממנו

10 באפריל

״מלומד פרטי״, קרל בלֵיכר שמו, בא אלי. מתחילה היה בעיני כשׁנוֹרר, המבקש תרומות קטנות על סמך של ספר. אבל לא חפץ לקחת ממני מאומה ומסר את עצמו ברשותי להמשיך לקרוא