אבוד הזמן היה דרוש. בינתים למדתי לנהל ולפקח.

15 באפריל

ארגון הבנק, שה״מומחים״ נרדמים עליו זה שנתים, מעסיקני עתה. גם זו לטובה![1] אבוד הזמן היה דרוש. בינתים למדתי לנהל ולפקח. ואני מקוה כי סוף־סוף מצאתי בליבונטין את המכשיר המתאים לארגון הבנק. אני כותב אליו.

מר ליבונטין החביב!

ידיעותיו על מהלך־העבודה המהיר משביעות את רצוני. יגייס נא את כל חריפותו וכשרון־המעשה אשר לו, כדי שהקולוניאלבנק יהא מושלם ומוכשר לפעולה עד חצי יולי, עד הקונגרס.

ויש לי עוד אליו ענינים גדולים להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הרעיון הקסימני. אפשר שבליבונטין מצאתי את איש־הבנק שאני מבקש מכבר

21 במרץ

ראשית האביב.

אתמול היה יום משונה, וכמדומה יום חשוב. ליבונטין[1], מנהל הבנק, שעל פי דרישתי בא מרוסיה, הרצה לפני ולפני וולפסון, קרימיניצקי, מרמורק וקוקש את תכנית דרישת מניות מסילת־הברזל יפו־ירושלים וכל אביזריה. להמשיך לקרוא

מתי ייעשה הדבר הזה? מי חושב על כך? חוששני, שום איש.

25 בדצמבר

מכתב אל וולפסון.

[1]Daade היקר לי!

[…]

אני מברך אותך לבחירתך לועד הקהלה, אלא שאיני מרוצה מזה. על-ידי כך תפזר עוד יותר את כוחותיך, ואפשר שמעתה תקדיש פחות תשומת־לב לבנק. אני מאמין כי עוד לא הכינות מאומה בשביל המועד הקרוב והאחרון של התשלומים. לפי דעתי צריך כבר עתה לגייס הכל בשביל הפעולה האחרונה הנכונה לנו, כלומר תביעת התשלום להמשיך לקרוא

שבתאי גידל את עצמו כדי להידמות לגדולי־ארץ. ואולם אני מוצא את גדולי־הארץ קטנים כמוני

11 ביוני

קשיים נוראים בבנק. אנשים בלתי־מוכשרים או עקשנים. הכל משותק.

לוריא וקאן עושים אובסטרוקציה, מפני שלא הרשיתי להפוך את הבנק לבנק של לוריא וקאן.

הקונגרס בלונדון? להמשיך לקרוא

להג הרבה ותוכן מעט. התוצאה: הקונגרס יכונס בלונדון

2 ביוני, וינא

שאון־ועידה גדול מיום 25 במאי. להג הרבה ותוכן מעט.

התוצאה: הקונגרס יכונס בלונדון. אני חפצתי בבזל, בודנהיימר הציע בריסל, שנירר רצה בלונדון. הצעתו נתקבלה לאחד שהסכמתי לו. נוכחתי פתאום לדעת, כי גדלנו מלשוב ולהתכנס בבזל.

הנני דבק יותר ויותר ברעיון של לונדון. לונדון עשויה לתת לתנועה מעוף חדש.

בבנק — תוהו ובוהו. להמשיך לקרוא

הכל משתינים במכנסיים, מאבדים את עשתונותיהם […] אני מחזיר להם אומץ לבם במקצת

5 במאי

קאן התפטר אתמול ועל־ידי כך חלו זעזועים מסוימים בבנק. קיבלתי לידי את השלטון, ובדעתי להשליט סדר.

[…]

11 במאי

זה ימים אחדים נמשך משבר־קאן. קאן התפטר, הוא רוצה להשפיל את הבנק ברבים.

הכל ([1]machen in die Hosen) מאבדים עשתונותיהם, גם וולפסון. [2] Je leur remets du Coeur au ventre (אני מחזיר להם אומץ לבם במקצת). אתמול מיניתי את יורק־שטינר למפקח הבנק. להמשיך לקרוא

עכשיו כבר נוסד הבנק, אך אל נא תשאלני כיצד

 

25 באפריל, לונדון

ימים של רוגז וכבוד.

שלשום היתה במלון ״גרייט צנטרל״ reception והייתי מוכרח לדבר. גסטר קיבל את פני בפנים חמוצים־מתוקים, בהתלהבות מאונסת. אחר כך כמה מיני thanks. המענינים ביותר בכל המאורע הזה היו דבריהם של די סולא ממונטריאל וד״ר הרטץ מקייפטאון. הם נשאו ממש את הנאומים הנשמעים בוינא. הרי ההוכחה לאמת שבציונות.

דאגות בבנק. להמשיך לקרוא