אם לא יכולנו להיות תמימי־דעים בפילוסופיה של ההיסטוריה, הנה בענינים מעשיים באנו לידי הסכם

2 במאי, וינא

שלשום, ב־30 באפריל, היתה לי שיחה גדולה ואולי הרת־תוצאות עם גולוחובסקי[1].

רק היום הגעתי לידי רשימת הדברים, כי מיד אחרי השיחה היה לי קונסוליום של רופאים, ואני נשלח בגלל מחלת־לבי למשך ששה שבועות לפרנצנסבד.

זה זמן רב חשתי עיפות, אך לא חדלתי מלפעול.

גולוחובסקי — זקן־צדעים שׂב, דיפלומטי למחצה ופיננסי למחצה, ועינים של תכלת עמוקה — עשה עלי רושם טוב יותר מכפי שצפיתי.

הוא ידע את עניננו, ידיעה שטחית ודיבר עליו בפרטות. להמשיך לקרוא

אחרי שיקול־דעת רב […] דחיתי בלבי את הצעתו של עלי נורי. אף כי כהן שב מקושטא בידים ריקות לחלוטין

10 באפריל, וינא

אחרי שיקול־דעת רב — לדבר על הענין איני יכול עם שום אדם — דחיתי בלבי את הצעתו של עלי נורי. אף כי כהן שב מקושטא בידים ריקות לחלוטין. הכריעה המחשבה, שאם העניו יכשל תבואנה פרעות נוראות ביהודי תורכיה.

עתה שואל אני את נפשי להמשיך לקרוא

את כהן ואת ליבונטין שלחתי לקושטא. אם הם ישובו "באפס מעשה" יבוא חיצו השני של טל: עלי נורי.

תשובה מאת טיטוני, מיום 16 במרץ: ״אי־אפשר אלא לסמוך שוב על חכמתו הרמה של מלכו הנעלה״.

(בנוגע למכתב אל השולטן).

את כהן ואת ליבונטין שלחתי לקושטא.

אם הם ישובו "באפס מעשה" יבוא חיצו השני של טל[1]: עלי נורי.

***

[1] לפי המסורת השוויצרית, אילץ המושל אוסטרי את וילהלם טל לירות חץ בתפוח שהוצב על ראשו של בנו. טל הכין חץ נוסף, אותו התכוון לירות במושל כנקמה במקרה שיחטיא.

הנני ממלא את ידו להיכנס כבא־כוחי במשא־ומתן עם הממשלה העותמנית בנוגע לחכירת ההכנסות האדמיניסטרטיביות של מחוז

יפוי־כוח בשביל כהן:

לה׳ ד"ר ל. כהן, עורך־דין.

אדוני,

כנשיא המועצה של אוצר התישבות היהודים בלונדון הנני ממלא את ידו להיכנס כבא־כוחי במשא־ומתן עם הממשלה העותמנית בנוגע לחכירת ההכנסות האדמיניסטרטיביות של מחוז עכו ועל מתן מלוה לאוצר הממלכתי.

יקבל־נא אדוני הדוקטור את רחשי הוקרתי הרבה.

ד״ר ת. הרצל

אני רוצה לחשוב, אם בכלל אפשר לי להיכנס אפילו בשיחה בלתי־מחייבת לגבי ענין כזה

24 בפברואר, וינא

אתמול נתכבדתי בביקור משונה מאד. על כרטיס־הביקור, שנשלח אלי קודם אל הנ. פר. פר., היה כתוב: Ali Nouri Bey, Ex-Consul Géneral de Turquie.

הוא בעלה של "נסיכה תורכית" המרצה פה הרצאות על חיי הנשים בהרמונות התורכים.

הלשון הגרמנית הטובה שלו הפליאה אותי. הוא הסביר את הדבר: יליד שוידיה הוא. בהיותו בן י״ח בא לתורכיה, כבא־הכוח שטרוסברג, והתאשלם.

כיום הוא בן 41, מראה פניו כפני תורכי, בזקנו האדום ובמשקפיו הוא מזכיר את נורי בי השני, אך הוא חזק ממנו, ראשו שקוע עמוק בין הכתפים.

ההצעה שהגיש לי אתמול בביתי בין 9:30 ובין 12:30 היא זו:

להיכנס בשתי אניות מלחמה אל הבוספורוס, לירות ביילדיז, לתת לשולטן לברוח או לקחתו בשבי, להכריז שולטן אחד (מוּרד או רישד), אך להקים קודם ממשלה זמנית, — שתתן לנו את הצ׳רטר על ארץ־ישראל.

להמשיך לקרוא

איטליה גם לא לקתה בשאלת היהודים, ודוקא משום כך תוכל ממשלתה להביא לעולם שרות גדול, בתתה את ידה לפתרון שאלה מעציבה זו

4 בפברואר, וינה

מכתב אל טיטוני[1]:

הוד מעלתו!

בעת הראיון, שכ׳ הואיל לכבדני בו ברומא, הזמינני לנסח את דרישת הציונים. הנני מרשה איפוא לעצמי להגיש לה. מ. את ההערות הבאות:

התנועה הציונית, שמייצגה הוא הקונגרס השנתי של צירים מכל הארצות, מטרתה ליצור בארץ־ישראל מקלט חוקי בטוח בשביל העם היהודי.

כנשיא הועד הפועל באתי בקשרים עם הממשלות המעונינות בשאלה זו. להמשיך לקרוא

הוא קיבלני בעמידה והושיט לי את ידו, אשר לא נשקתיה […] נדמה לי, כי בזה קלקלתי את יחסו

26 בינואר, רומא

אתמול נתקבלתי אצל האפיפיור[1]. הדרך כבר היתה ידועה לי, כי עברתי בה כמה פעמים עם ליפי.

עברתי על פני משרתים ״שויצרים״ הנראים ככמרים ועל־פני כמרים הנראים כמשרתים, על פני שרי־צבא ושלישים של האפיפיור.

הגעתי 10 רגעים לפני המועד ולא הייתי צריך כלל להמתין. דרך אולמים קטנים רבים הובאתי אל האפיפיור. להמשיך לקרוא