״איני רואה איך נוכל אנחנו לעשות איזו פעולה. כל עוד היהודים מכחישים את אלהות ישו אי־אפשר לנו לעמוד לימינם."

23 בינואר, רומא, 5 בבוקר במטה

[…]

ליפי הכניסני פנימה, נשק ידו של מרי דיל וַל והציגני לפניו. — כך פנה לצאת, נשק בשנית ובשלישית ליד הקרדינל ויצא.

מרי דיל וַל ביקש ממני לשבת ומיד פתחנו בשיחה ערה בצרפתית.

הסתכלתי בו היטב.

מרי דיל ול הוא בן 38 שנה, גבוה, זקוף, אריסטוקרטי. עינים יפות, גדולות שחומות, רציניות, תמות ושואלות, בתוך פנים שעודם צעירים וכבר רציניים.

ושער הצדעים כבר התחיל להכסיף.

הגדתי לו מבוקשי תמיכת הכסא הקדוש בעניננו.

הוא אמר: ״איני רואה איך נוכל אנחנו לעשות איזו פעולה. כל עוד היהודים מכחישים את אלהות ישו אי־אפשר לנו לעמוד לימינם. לא שאנו רוצים ברעתם, אדרבא. הכנסיה הגנה תמיד עליהם. לנו הם נעדים הדרושים להוכחת קיום האל עלי אדמות. אך הם כופרים באלוהות ישו. איך נוכל להסכים, בלי לוותר על עקרונותינו הנעלים ביותר, שהם יהיו שוב אדוני הארץ הקדושה״

״אנו דורשים רק את אדמת־החולין; המקומות הקדושים יהיו מחוץ לטריטוריה״.

״אך אי אפשר להפריד בין הדבקים״.

״והאם המצב הקיים, הוד מעלתו, משביע יותר את רצון העולם הנוצרי? האם לא יתאים הדבר לרגשותיהן הדתיים של כל האמונות הנוצריות, אם ייצרו משטר חדש?״

״חֶבר הקרדינלים עוד לא עסק בשאלה זו. אמנם ידוע מתוך העתונים, כי קיימת תנועה כזאת; אך החֶבר כמות שהוא יוכל לטפל בדבר רק אם יוגש לו תזכיר״.

״הוד מעלתו, זה יתאים למדיניות הגדולה של הכנסיה, אם הכסא הקדוש יחוה דעתו בעדנו — או נגיד: לא נגדנו. תמיד התפעלתי מן הכנסיה הקתולית, — שאני מכירה מצד המשפט והאמנות, — בשל אורך הנשימה והפרספקטיבה הרחוקה שלה. פה יש לכם הזדמנות לכיבוש מוסרי״.

אמר הוא: ״בעיני האידיאל הוא בודאי היהודי המתנצר מתוך הכרה. הוא מאחד בעיני את גופו של ישו עם רוחו. יהודי המודה באלהותו — הרי זה פטרוס הקדוש, הרי זה פאולוס הקדוש. תולדות ישראל הן תולדותינו, הן היסוד שלנו. אך כדי לחוות את דעתנו לטובת העם העברי עליו לקבל תחילה את אמונתנו״.

״הוד מעלתו, יחשוב על ההלך ואדרתו. הרוח לא עצר כוח לשלול אותה ממנו, השמש בחיוכה לקחתו ממנו. בפני הרדיפות יכולנו לעמוד, אנו קיימים עוד היום״.

״ודאי, זהו נמוק כבד משקל. ובכל זאת אינני רואה שום אפשרות להתחיל באיזו יזמה״.

״הוד מעלתו, אין צורך בזה״.

היזמה תצא מאת אחת הממשלות הגדולות. אתם צריכים רק להסכים. אילו הייתי שם אל לבי רק את התועלת הזמנית החמרית — הייתי הולך מממשלה לממשלה ומשיג את הסכמתן. כהוכחה ישמש מכתבו (האחרון) של פליוה אלי. אך אני רוצה להשיג גם את ההסכמה הרוחנית של מכנסיה הרומאית״.

הוא קרא בעיון את מכתבו של פליוה, את העמוד הראשון קרא פעמים, הוא למד אותו בעל־פה.

אחר כך הבטיח לשים לב לבקשתי.

הוא הרשני לחזור. ביקשתי ממנו להרשות לי להביע את מסירותי לרגלי האב הקדוש. הוא הבטיח לבקש מאת האפיפיור רשיון בשבילי.

לתמהונו של ליפי ארכה השיחה 3/4 שעה (למעלה מזמן הסעודה של הקרדינל).

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s