איטליה גם לא לקתה בשאלת היהודים, ודוקא משום כך תוכל ממשלתה להביא לעולם שרות גדול, בתתה את ידה לפתרון שאלה מעציבה זו

4 בפברואר, וינה

מכתב אל טיטוני[1]:

הוד מעלתו!

בעת הראיון, שכ׳ הואיל לכבדני בו ברומא, הזמינני לנסח את דרישת הציונים. הנני מרשה איפוא לעצמי להגיש לה. מ. את ההערות הבאות:

התנועה הציונית, שמייצגה הוא הקונגרס השנתי של צירים מכל הארצות, מטרתה ליצור בארץ־ישראל מקלט חוקי בטוח בשביל העם היהודי.

כנשיא הועד הפועל באתי בקשרים עם הממשלות המעונינות בשאלה זו.

[…]

את התמיכה הגדולה ביותר מצאנו ברוסיה. בחודש אוגוסט 1903 שלח אלי המיניסטר מר די פליוה את המכתב, שהעתקו המודפס רצוף פה. מר די פליוה הוסיף, כי הצהרה ממשלתית זו ניתנה לי בפקודת ה. ר. הצאר עם הרשיון לפרסמה. ביום 23 בנובמבר/ 6 בדצמבר 1903 הודיעתני הממשלה הרוסית, כי הציר הרוסי בקושטא כבר קיבל הוראה להשתדל לטובת ההצעות הציוניות לפני ה״שער הגבוה״.

ההצהרה הממשלתית הרוסית מיום 30 ביולי/12 באוגוסט מרחיקה לכת גם מן הנוסחה שלנו. אנו לא דרשנו מדינה יהודית בלתי־תלויה בארץ־ישראל, בהתחשבנו בקשיים, שתביעה כזאת עלולה להיתקל בהם. כל מה שאנו דורשים הוא: ישובו של העם היהודי בארץ־ישראל תחת שלטונו של ה. ר. השולטן, אך בתנאים של בטחון חוקי. ניהול התישבותנו יהיה מסור לידנו. כדי לתת ספוק לרגשות כל המאמינים, צריכים המקומות הקדושים להיות חפשים ובעלי אופי של אכסטריטוריאליות עולמית.

מאת הממשלה העותמנית אין אנו דורשים אלא צ׳רטר להתישבות במחוז עכו. תמורת צ׳רטר זה ברצוננו להתחיב לשלם לאוצר העותמני תשלום שנתי של 100,000 לי״ת.

הצעתנו איננה משוללת, איפוא, יתרונות חשובים לממשלה העותמנית, אולם אם נקל למנות את אלה, הנה קשה לתאר בלי התרגשות את המצב הנורא, שבו נתונים יהודינו המסכנים ברוסיה, רומניה, גליציה וכו'. ההגירה לאמריקה איננה תרופה. בכל מקום הם שרויים במצוקה מדינית, חברתית וכלכלית, אפילו בארצות־החופש, ואגב, אלה מתחילות לסגור את שעריהן בפני הגירה זו.

האנטישמיות ממררת את חייהם בכל מקום.

לגבי איטליה אין מאבקים אלה ומצוקה זו כי־אם הד רחוק. איטליה גם לא לקתה בשאלת היהודים, ודוקא משום כך תוכל ממשלתה להביא לעולם שרות גדול, בתתה את ידה לפתרון שאלה מעציבה זו.

מכתב מאת ה. ר. מלך איטליה אל ה. ר. השולטן, שימליץ על הצעותינו וייעץ מתוך ידידות לקבלן לתשומת־לב, עשוי להיות בעל השפעה מכריעה לחידוש המשא־ומתן שלנו.

העם העברי המפוזר, שעל אף אמונותינו הוא חי וקים, יחזיק טובה לנצח לאיטליה ולמלכה האדיר.

יואיל נא הוד מעלתו לקבל את הבעת הוקרתי העמוקה ומסירותי.

ד"ר ת. הרצל

***

[1] שר החוץ האיטלקי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s