ישנו אמצעי לשכך מיד את מצב־רוחם המיואש של אנשינו המסכנים, והוא: שהוד מלכותו הצאר יואיל לתת לי ראיו

19 במאי, 1903

אל פליוה[1]:

להוד מעלתו

אולי ידוע שמי בתור מנהיג התנועה הציונית. המאורעות המעציבים של קישינוב[2] מכריחים אותי לאחוז בעט — אך לא למען בכות על לשעבר.

שומע אני ממקורות בני־סמך, שאת היהודים ברוסיה מתחיל לתקוף יאוש. מאמינים הם׳ כי מופקרים הם בלי מגן לאינסטינקטים האכזרים של ההמון. מכאן התוצאה, שהאנשים הבאים בימים הם אחוזי פחד משַׁתֵק בעסקיהם הכלכליים, והצעירים מתחילים להטות אוזן לתורות המהפכה. נערים בני חמש־עשרה או שש־עשרה, שאינם מבינים כלל את השגעון הריבולוציוני, שמטיפים להם, נתפסים לתורות־האלמות.

בשנים שעברו היתה זאת תהלתה של התנועה הציונית, שהיא נתנה לכל האומללים האלה אידיאל נעלה יותר, שהביא להם תנחומים והרגעה. אל־נכון לא נעלם הדבר הזה מהוד מעלתו.

והנה מודיעים לי אנשים רציניים מאד, שישנו אמצעי לשכך מיד את מצב־רוחם המיואש של אנשינו המסכנים, והוא: שהוד מלכותו הצאר יואיל לתת לי ראיון. עובדה זו עצמה תהא לה מיד השפעה מרגעת, אם גם לא תחדור מלה מתוכן השיחה אל הקהל.

רגיל אני להצדיק אֵמון כזה; ראיה לזה, שתוכן שיחותי הנענות עם הוד רוממות הקיסר הגרמני ועם השולטן לא הגיע לידי פרסום.

בהזדמנות הראיון, אם זה ינתן לי, יכול הייתי להשתמש כדי לתת לממשלת ה. מ. הצאר את כל הבאורים הדרושים על תנועתנו ולבקש את עזרתה להבא.

[…]

***

[1] ואצ'יסלב פון פלווה – שר הפנים הרוסי. ביולי 1904 נרצח בהתנקשות שביצעו הסוציאל-רבולוציונרים.

[2] בשלושה ימי פרעות ביהודי קישינב, שהחלו ב-6.4.1903, נרצחו 49 יהודים. המשטרה והצבא נמנעו מלהתערב, ורק כשהתערבו הפסיקו הפרעות. אי-התערבות זו תומכת בהשערה שהפוגרום בוצע בחסות, או לכל הפחות בהסכמה, של המשטרה הרוסית. מכיוון שכך, רבים האשימו את פון פלווה באחריות לפוגרום.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s