ה״תעודה״ היא מכתב שאינו אומר כמעט כלום

2 במרץ

היום הגיעו הדין־וחשבון של גרינברג וה״תעודה״. הדין־וחשבון הוא מלאכה מצוינת של ממונה שאינו נאמן כל צרכו. מתוך השתדלותו המתמיהה של גרינברג ללכת סחור־סחור מוינא כבר הסקתי את המסקנה, שאין הוא יכול להביט הישר בעיני. הרגשה מוקדמת זו ניזונה מן המברקים שלו, שהם ארוכים מאד ודלי־התוכן. מיום החמישי בבוקר היה באירופה ורק היום, יום הששי, יודע אני את מעמד הדברים.

ה״תעודה״ היא מכתב שאינו אומר כמעט כלום, מאת ראש הוזירים המצרי בוטרוס אל גרינברג לטובת "חברה להתישבות יהודית לאומית" הצריכה להוסד. לא מדובר בו לא על הקולוניאלבנק היהודי ולא על הועד הפועל ולא עלי כבעל הזכיון. באותו ״Draft״, זו הצעת־התכנית לצ׳רטר של גרינברג, שגם אותה שלח אלי מתוך אי־זהירות בהעתקת־מכונה, לא נזכר כלל שמו של בעל הזכיון. נראה כאילו היתה הכוונה להכניס שם, ברגע האחרון, את השם ל. י. גרינברג. ולשם כך נטל 200 לירות לנסיעתו הראשונה, נסיעה של 14 יום, ואילו לנסיעה השניה הזאת, של שלושה שבועות, קיבל מלבד הוצאות הדרך ומכתב־אשראי של 100 לירות גם ״אשראי״ של 500 לירות אשר ברור כי לא נראה אותו שוב.

התעודה של בוטרוס כוללת הבטחות קלושות והגבלות מסוימות. מתן הצ׳רטר נדחה בפשטות. ערך יש לויתור אחד, שגם הוא מובע באופן שלילי, אלא שהוא נותן בכל זאת דבר־מה: כי הנתינים שאינם עותמניים צריכים לציית לחוקי־הארץ. משמע כי המתישבים אינם מחויבים להיות נתינים עותמניים (אם אינם מובאים שמה על־ידי "החברה הארצית").

הדין־וחשבון של גרינברג מאשר יפה את העובדה, שאני רואה אותה בכל זאת אגב קריאת־הנוסח בעין־הבקורת שלי, כי ג. לא הופיע כלל כמיופה־כוח, אלא כראש ובזכות עצמו. נדמה לי, כי על־ידי כך לא הועיל מאומה לענין והזיק לעצמו בעיני.

[…]

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s