ביום החמישי, 5 בפברואר, תצא המשלחת לדרכה בדרך השיירות […] כדי לחקור בראשונה את הסביבה ההיא

26 בינואר, בתא־הרכבת בין מינכן וזלצבורג

[…]

את דרכה של המשלחת ציינתי כלהלן. קסלר, אוסקר, גולדסמיד, לורן (שראיתיו ורכשתיו בפריז אצל אלכס שחלה) ואולי גם סטיפנס, מגיעים ביום השני, 2 בפברואר, לאלכסנדריה, ושם נספח אליהם מר ג׳נינגס ברֶמלי, שאמנם לפי שעה עדיין אין לי כל ידיעה ממנו. כן יצטרף יפה, אם יסכים. ביום השלישי, 3 בפברואר, יוצאים קול׳ גולדסמיד, לורן, סטיפנס ויפה לישמעאליה כמפקחי החניה, כדי לבדוק את הגמלים, את הצידה לדרך וכו׳. בינתים יסע קסלר עם ברמלי לקהיר, אם יהי הצורך לסדר שם דבר-מה. אף אוסקר צריך לנסוע אתם לקהיר, כדי להתבונן בסגנון־הבניין המצרי החדש, העשוי להשפיע עליו בקשתותיו המחודדות האוריריות. ביום הרביעי, 4 בפברואר, יפגשו קסלר וברמלי עם גרינברג בפורט־סעיד. בדרך לישמעאליה יכיר גרינברג את ברמלי. ביום החמישי, 5 בפברואר, תצא המשלחת לדרכה בדרך השיירות, אם מישמעאליה או מקנטרה אל היאור הסירבוני[1], כדי לחקור בראשונה את הסביבה ההיא, כלומר, אם אפשר ע״י נקוי המקומות העמוקים וע״י יבוש מקומות־הביצה של היאור להשתמש בו לבנין נמל ולמקום בנינה של עיר. גרינברג יסע לקהיר לנהל משא ומתן בדבר הצ׳רטר. המשלחת שולחת את כל הדינים־וחשבונות שלה אל גרינברג והוא ממציאם אלי, אם במברק ואם במכתבים. על סטיפנם לחקור את הנמל, את חפירת התעלה מן הנילוס, את חפירת הבארות, את סכר העמקים, בקיצור — את כל שאלות המים. לורן יחקור את כל שאלות המטעים. שוחחתי עמו בפני נורדאו ואלכס. אמרתי לו, כי ברצוננו להתחיל בחברה בעלת חמשת מיליון לירות ואחר כך נשיג כספים בהתאם לסכום שמכסת־המסים של המתישבים תשמש לו לרוָחים. עליו לעשות איפוא את חשבונותיו בנוגע לאפשרות ההתישבות לא רק על יסוד התנאים הטבעיים הקיימים, כי אם גם על שני היסודות האחרים: כספים וכוחות־עבודה. אם נתחיל בעבודה יהיו לנו מאחורינו כוחות־הכספים הדרושים וגם המוני־עובדים מיואשים, כלומר, המעולים מצד האיכות וגם הזולים ביותר, בתוך הריזדבואר ללא־גבול של מזרח־אירופה. בהתחשבו בתנאים האלה, עליו רק להודיעני אם אפשרית היא ההתישבות, ואילו מינים של גידולי־קרקע באים בחשבון. לגולדסמיד יש בעיקר אופי דיקורטיבי, אך הוא יועיל למשא־ומתן עם השלטונות האנגלים ובשעת הצורך— גם להגנה צבאית של המשלחת. כן ישמש כממונה על החניה. הוא המפקד על התנועות, שמחליטים עליהן במועצת המשלחת בנשיאותו של קסלר, ואם הדעות שקולות מכריע קולו של קסלר. בידי אוסקר מרמורק — המזכירות הכללית, מלבד התחום המיוחד לו, כלומר שאלות בניה והתישבות, סלילת כבישים, יסוד ערים וכו׳. אם ד״ר יפה[2] יצטרף, יהיה עליו לחקור את בעיות האקלים וההיגיינה ולהודיע עליהן. ברמלי — ידיעה כללית של הארץ. קסלר הוא הראש, הגזבר והמומחה בנוגע לגיאולוגיה. דרשתי בטלגרף ע״י ורבורג מאת בלנקהורן סקירה על הוראות בנוגע לשטחים בעלי ערך כלכלי (נשלם על כך). מקוה אני כי אמצא סקירה זו מוכנה בוינא ואתן אותה בידי קסלר. מכינים שלשה טפסים של מפות־הארץ, אחד בשביל המשלחת, אחד בשביל גרינברג בקהיר, ואחד ישאר אצלי. חפצתי להציע, כי יכינו את מפת־הארץ באופן מרובע, כדי שיהיה בידיעות כדי לרמז על החלק המרובע שבו נמצאת המשלחת. אך קול׳ גולדסמיד עשה דבר דומה לזה באופן מעשי עוד יותר בשביל הצבא האנגלי : נייר [3] Paus מרובע, שצריך רק למתוח אותו על־גבי מפת־הארץ. הריבועים מסומנים ע״י אותיות. וכן נעשה. סבורני, כי לא שכחתי מאומה, לא ספרים בשביל צופן, ולא ביטוח־החיים של הנוסעים, ואף לא את הפונוגרף, כדי לשעשע באוהל את הבידואים של המדבר. […]

***

[1] ימת בארדוויל – לגונה של הים התיכון שנמצאת בצפון חצי האי-סיני. [2] ד"ר הלל יפה – רופא המושבות בתקופת העליה השניה. הפעיל בית-חולים בזכרון יעקב, והיה מבולטי חוקרי המלריה. על שמו נקרא בית-החולים הלל יפה בחדרה. [3] נייר שקף.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s