בדרום־מזרח הים התיכון יש לה לאנגליה אחוזה, שאין לה עתה כל ערך והיא כמעט בלתי־נושבת […] אחוזה זו אפשר לעשות למקום מקלטם וביתם של היהודים הנרדפים בכל העולם

24 באוקטובר, בתא הרכבת בין לונדון ופולקסטון

דומני, שאתמול היה יום גדול בדברי ימי ישראל. אולם טרם ארשום אותו פה, רוצה אני לכתוב את התזכיר שדרש לורד לנדסדאון ושאשלחנו מפריז אל זנגויל לשם תרגום.

– – – התזכיר:

Mylord,

בהשמעי להזמנתו, שהואיל למסור לי בעל־פה, יש לי הכבוד להציע לפניו בזה רשימה קצרה של תכניתי.

עצם השאלה היא, לפתור את שאלת היהודים באירופה המזרחית בדרך כזו, שתהא לאנגליה גם לכבוד וגם לתועלת.

ההגירה לאיסטאנד שבלונדון משמשת דחיפה לממשלה הבריטית לעסוק בשאלה זו.

אמנם אין זו עדיין מבוכה ראויה לשמה ויש גם לקוות שלא תהא כך, עד שאנגליה תהא אנוסה לבטל את העיקר המפואר של המקלט תחפשי. אולם עצם העובדה, שנתמנתה לשם כך "ועדה ממלכתית" יעשה את הדבר למתקבל כל־צרכו על דעת העולם, אם הממשלה הבריטית תראה צורך לעצמה לפתוח אחת מאחוזותיה בשביל היהודים הנרדפים בכל מקום והנדחפים על־ידי כך לאנגליה.

הסבר זה אינו מיותר, מפני שאותן הממשלות עצמן, הדוחקות עתה את היהודים מארצותיהן ועליכן אינן שָׂמוֹת מכשול לפני שאיפות־ההגירה של התנועה הציונית המתנהל על־ידי, עלולות לשנות את דעתן ולעכב בידנו, אם יתגלה להן, כי על־ידי זה עתידה אנגליה להגדיל את כוחה בזוית הדרומית־מזרחית של הים התיכון. בתחילה תעורר קנאה כזו במהגרינו רגש לא נוח; כעבור זמן־מה, כשהדבר יהא מתנהל והולך, לא יוכלו לעשות כנגד זה ולא כלום.

בדרום־מזרח הים התיכון יש לה לאנגליה אחוזה, שאין לה עתה כל ערך והיא כמעט בלתי־נושבת, הרי זו רצועת החוף תל־עריש וחצי־האי סיני.

אחוזה זו אפשר לעשות למקום מקלטם וביתם של היהודים הנרדפים בכל העולם, אם אנגליה תרשה לכונן שם מושבה יהודית.

זה שנים שאני נושא ונותן בשם התנועה הציונית עם הממשלה התורכית בדבר מסירת חלק של ארץ־ישראל. משא־ומתן תורכי דרכו להמשך זמן רב, ואני חושב להמשיכו עם השולטן הנוטה לי עצמי חסד. לשם זה בלבד, שלא יתעורר צל של ספק בדבר מטרות־השלום של ההתישבות באל־עריש, אם ינתן לנו הרשיון לכך.

מן הצד המעשי אפשר להגשים את ההתישבות בערך כך. הממשלה הבריטית נותנת לנו את הזכיון הטריטוריאלי הדרוש, שעדיין לא הגיעה השעה להכנס לתוך פרטיו.

גם את תשלומיה של המושבה היהודית לממלכה (Empire) יש לקבוע בעת מתן הזכיון על הארץ.

על יסוד זכיון זה נברא אנחנו חברת־התישבות The Jewish Eastern Comp., נניח, עם קפיטל של חמשת מליונות ליטרה.

חברה זו מתחילה בהתישבות לפי תכנית ושיטה. מיד ישלח שמה גדוד של טכנאים ואגרונומים, יכינו את בנין הכבישים, המסילות והנמלים, האדמה תמדד ותוכן בשביל החלוקה.

ההגירה לא תתחיל מיד, כי־אם תאורגן תחילה. יש לנו כמה אלפים אגודות ציוניות בכל העולם.

אגודות אלו מחוברות בכל ארץ לפידירציות. ובכן ישנה, למשל, פידירציה אנגלית (יושב־ראש סיר פר. מונטפיורי בלונדון), פידידציה של אפריקה הדרומית (יושב־ראש מר גולדרייך ביוהנסבורג), פידירציה קנדית (יושב־ראש מר קלרנס די סולא במונטריאל).

כמובן, שמרובות מאלה מאד הן הפידירציות באירופה המזרחית.

כל הפידירציות מרוכזות עתה בוינא. על־ידי אלו יכולים אנו לעשות את האגודות היחידות לפקידות־הגירה בת־סמך בהחלט ונוהגת בכל מקום על־פי אותן תקנות־עבודה.

המהגרים מוצעים לנו על־ידי החברות המקומיות וכל חברה מקומית ערבה לנו בעד הכשרתם של האנשים.

מטרת הדבר הזה היא להבטיח לנו יסוד בריא של חלוצים.

ההתישבות תיעשה על־פי העיקרים המודרניים ביותר, שנותנים לגו המדע והנסיון.

הקפיטל של ה-Company ועבודתם של המתישבים הראשונים, הנבחרים בזהירות, משמשים רק התחלה של המושבה.

ואולם אם נאמר בזה די, תשאר גם התישבות זו דבר־מה מלאכותי ופחות־ערך, כנסיונות קודמים אחרים בענין התישבות היהודים.

המפעל יגדל ויהיה רב־עתידות, אם יקבל את הזכויות הקולוניאליות. זהו הכח־המושך העצום בשביל העם היהודי משולל־הזכויות, הנחשל והאומלל.

לא רק הרעבים של אירופה המזרחית ינדדו למקום שימצאו שם עבודה. גם אנשים בעלי רכוש במקצת ייסדו מפעלים במקום, שיוכלו להתענג שם על יגיעם. מרוסיה ילכו שמה גם עשירים גדולים.

כל אלו הן עובדות הידועות לי היטב ושאני יכול להוכיחן בדרך אמון.

במשך שנים מועטות תגדל הממלכה במושבה עשירה נוספת.

העובדה, שאין עתה מאומה על האדמה הזאת, אינה מתנגדת לדברי.

בכל מקום שבנוי עתה בית היתה קודם חלקה ריקה, וויניציה נבנתה בתקופה חדלת־טכניקה מתקופתנו, אפילו לא על חול, כי־אם בתוך המים.

האנשים הם הם עשרה של ארץ, ואנגליה יכולה לכבוש לה כבוש־אנשים רב.

לא רק באלפים וברבבות שיכנסו לארץ במשך שנים מעטות, כדי להפרות את הארץ השוממה בהונם ובעמלם ולכונן להם נוה־שלום. גם שאר היהודים על־פני האדמה יטו בבת־אחת אחרי אנגליה, אם לא מן הבחינה המדינית, הנה מן הבחינה המוסרית.

זהו אחד האינפונדרביליים (דברים שאין לשקלם), שביסמרק ידע את ערכם.

ישנם, לכל הפחות, עשרת מיליונות יהודים בכל העולם. לא בכל מקום יוכלו לשאת בגלוי את צבעי אנגליה; אבל בלבם ישאו כולם את אנגליה, אם על־ידי מעשה כזה תיעשה ממשלת־מגן בשביל העם היהודי. במחי אחד תקבל אנגליה עשרת מליונות נתינים נסתרים אך נאמנים, העוסקים בכל משלח־יד בעולם כולו. הם מוכרים חוטים ומחטים בכפרים רבים שבמזרח; אבל הם עומדים גם במסחר הגדול, בתעשיה, בבורסאות, הם גם מלומדים ואמנים וסופרי־עתונים וכיוצא באלה.

כולם כאיש אחד, כמו על־פי אות נתון, יעמדו לשרות האומה הנדיבה, שתביא להם את הישועה המקווה זה כבר.

אנגליה תרכוש לה עשרת מיליונות סוכנים בשביל גדולתה והשפעתה. ודבר זה דרכו לפעול תחילתו מן הצד המדיני וסופו מן הצד הכלכלי. ודאי שאין זו גוזמא, אם נאמר, שהיהודי יבכר להזמין ולהפיץ את תוצרתה של ארץ, שהיטיבה עם העם היהודי, מאשר של ארץ, שבה מצב היהודים ברע הוא. בעוד עמי אירופה האחרים היו ישנים, השתמשה אנגליה באמצעי־החיבור החדשים להרחבתן ולביצורן של מושבותיה הנמצאות עתה בידה.

ככה ישנם קנינים, הנופלים בחלקם של אלה, הרוכשים אותם בזמן שמזלזלים בהם.

מי יתן והממשלה האנגלית תכיר, מה רבה התועלת ברכישת העם היהודי.

הנני מסור ביראת־הכבוד למעלת לורדותו.

ד״ר תיאודור הרצל

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s