התישבות גדולה במזרח ים התיכון מחזקת זכותנו לארץ־ישראל

מכתב אל רוטשילד:

פרטי וסודי.

12 ביולי, 1902

לורד רוטשילד החביב!

יקבל פה את הקוים הכלליים של התכנית (המדינית באנגלית, הכספית בגרמנית) להתישבות היהודים הסובלים — בחצי האי סיני, בארץ־ישראל המצרית ובקפריסין.

כדי למנוע כל אי־הבנה עתה ובעתיד, הריני מעיד, כי ערכתי בשבילו את התכנית הזאת מפני שהוא מתנגד לארץ־ישראל. אדוני הוא הכוח הממשי הגדול ביותר שקם לעמנו מזמן שהוגלה מארצו, ואני רואה חובת־המצפון לעצמי להביא לפניו את עצתי הדלה, אם בכלל יש ברצונו לעשות דבר־מה ממשי לטובת אחינו האומללים. אין אני רשאי לדחות מתוך היאחזות בעקרונות את העזרה הזאת באיזו צורה שהיא למען דלי־דלים האלה. יותר מזה: עלי להשתתף בעצתי ככל יכולתי.

מלבד הצד האנושי הזה יש לי גם ענין מדיני בדבר. התישבות גדולה במזרח ים התיכון מחזקת זכותנו לארץ־ישראל. היהודים בישוב האנגלי של החברה היהודית המזרחית יהיו ציונים טובים כמו האכרים הרחוקים של הירש בארגנטינה.

אם אני בעצמי אוכל להשתתף בפועל, היינו אם אוכל לשתף בזה את הסתדרותנו הציונית — זה תלוי בהחלטת המפלגה שלי. הייתי מאסף את חברי הועד מכל הארצות למועצה סודית ומביא לפניהם את השאלה.

אך יש בידי גם תכנית שניה בשבילו, שאפשר להוציאה לפועל יחד עם הראשונה, אולם גם בפני עצמה.

תכנית זאת היא סודית לגמרי. היא נוגעת לארם־נהרים.

כבר אמרתי לו, שהשולטן הציע לי את ההתישבות בארם־נהרים (בפברואר שנה זו, כשבאתי לקושטא לפי הזמנתו). דחיתי את ההצעה, מפני שהיא מוציאה מן הכלל את ארץ־ישראל. יכול אני לשוב אליה מחר, מפני שקשריי עם השולטן מצוינים הם.

הגמול הוא עסקה כספית-מסוימת. עסקה זו רוצה לעשות איש אחר, אשר את שמו אגיד לאדוני בעל־פה. אך השולטן מעדיף למסור את העסק לידי, כי יודע הוא, שאני אין לפני אינטרסים של ממון. מובן מאליו שהוא רוצה גם תנאים נוחים קצת יותר. אך גם אם אקבל תנאים נוחים יותר אפשר להרויח בעסקה זו כשני מיליון לירות.

הריוח הזה יפול בחלקה של ה״חברה היהודית״, מכאן שתבוא לעולם בריוח בטוח של שני מליון לירות. סבורני, שדבר זה יקל על הגשמת הענין. אין אני יודע אם לאדוני יש אינפורמציה מספיקה עלי, אך סבורני שעלי להגיד ברור, כי גם בעסקה זו אין לי שום אינטרסים כספיים. אין אני מתווך בענייני כספים ולכל היותר אחפוץ, שאם יתגשם העסק המוצלח הזה, ינתן סכום מתאים לקרן הקיימת. אך גם דבר זה אין אני מעלה כתנאי יסודי.

חביבה עלי יותר התכנית הראשונה, מפני שבארם־נהרים יש פחות בטחונות מדיניים לעתיד. אך אם אי אפשר יהיה להקים את הישוב היהודי בתוך התחומים הבריטיים מחמת סרוב הממשלה האנגלית או מפני שבעלי־הכספים לא היו מוכנים לכך, — הריני נותן לידו מתוך שיקול זה את התכנית השניה.

אם יחפוץ לשמוע את הפרטים הכספיים של תכנית ארם־נהרים, אגידם לו בעל־פה. מוטב לי ביום הראשון; ואני מוכן לבוא אליו לנאות־קיץ או לכל מקום שיחפוץ. גם ביום השני אני עומד לרשותו. מקוה אני, כי ביום השלישי או הרביעי אוכל סוף-סוף לנסוע מפה.

המסור לו מאד

הרצל

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s