לפי עניות דעתי, אי־אפשר למצוא את הקשר אלא ברשיון כללי ליסוד חברה גדולה עותמנית־יהודית להתישבות

16 בפברואר, במיטה, לפני זריחת השמש

אני ניעור ובמוחי התשובה שעלי לתת לשולטן:

וזאת היא:

הוד רוממות!

הידיעות אשר ה. ר. הש. כיבדני לשלוח אלי ע״י הוד מעלתו איזט בי גילו לי רצון טוב ונעלה, ואני עונה על כך בתודה עמוקה ובמסירות מוחלטת.

מתוך מסירות זו גופה בא אני להגיש בכל הדדת־הכבוד את ההערות האלה.

הידיעות של ה. מ. איזט בי מתחלקות באופן הגיוני לשני חלקים שונים:

I חלק של תעשיה,

II חלק מדיני־כספי.

 

  1. ה. ר. הש. מציע כגודל חכמתו למסור לי מתוך אמון את התפקיד ליסד חברה עותמנית לשם ניצול כל המכרות שנתגלו או שעתידים להתגלות בממלכתו.

אין לי אלא לקבל ביסודה את ההצעה הזאת, לפי שהיא נותנת לי את ההזדמנות לשרת את האינטרסים של ה. ר. הש., ולשרתם באמונה.

את הפרטים יש, כמובן, עוד לקבוע.

  1. ה. ר. חש., אשר היטה את חסדו לעתים קרובות ליהודים היושבים בממלכתו, נכון לפרוש את כנפיו על כל היהודים הנרדפים בכל העולם ולקבלם במדינותיו כנתינים עותמנים, אך בתנאי, שלא יתישבו בהמונים במקום אחד. וכתגמול רוצה ה. ר. הש. לראות ביסוד סינדיקט יהודי לאיחוד החובות.

דומני, כי בצורה זו יקשה להוציא את הדבר לפועל. כדי להגשימו דרושה פומביות מספיקה; ובפומבי תעשינה ההגבלות הנספחות לקבלת־הפנים, המתחילה בנדיבות, רושם רע, או לפחות מפוקפק. ולא עוד, אלא שיש עוד טעמים מעשיים מחוץ להשקפה כללית זו. לא האכרים העניים יספקו את הסכומים הדרושים למפעלים הכספיים הגדולים. יש איפוא למצוא קשר בין התישבות היהודים ובין מפעל האיחוד. ולפי עניות דעתי, אי־אפשר למצוא את הקשר אלא ברשיון כללי ליסוד חברה גדולה עותמנית־יהודית להתישבות.

והנני בכל רחשי-הכבוד וכו'.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s