טובתה של הממשלה התורכית דורשת למשוך את הכוחות הכלכליים של היהודים ולתת חסות לאומללים שבנו. מצד אחר דורשת טובת היהודים, שתורכיה תהיה מדינה חזקה ופורחת. רעיון חיי הוא זה

17 ביוני, ריטשמונד

מכתב אל השולטן.

הוד רוממות!

הנני מתכבד להגיש לרגלי כס־המלכות של הוד רוממות השולטן את תוצאות הצעדים שלי. בהשארי נאמן לקוים אשר ה. ר. הש. הואיל להתוות לי, האמנתי כי יש להשיג ראשית כל, כלומר, עד חודש אוקטובר, מיליון וחצי לירות תורכיות, אשר ימומשו באופן מכביד פחות לפעולת האוניפיקציה של הדֶט הקשה, אם אינה בכלל מן הנמנע.

הקומיבינציה שידידי ואני מצאנו היא זאת:

את 1,500,000 הלירות התורכיות אפשר להשיג ע״י יצירה דחופה של מקור־הכנסה חדש. אך צריך כי יהיה למקור זה אופי שיביע ליהודים את הרגשות הנשגבים אשר ה. ר. הש. הוגה להם בלבו אהבה. בדרך זו אנו מכינים את הקרקע לכל מפעלנו בעתיד.

לתכלית זו נכונים ידידי ליסד חברה בעלת הון של 5 מיליון לירוֹת תורכיות במניות. מטרתה של חברה זו תהיה לפתח את החקלאות, התעשיה והמסחר, בקיצור, את החיים הכלכליים באסיה הקטנה, בארץ־ישראל ובסוריה. אם ה. ר. הש. יואיל בחסדו לתת את כל הזכיונות הדרושים, והחברה תתחייב לשלם לממשלת הוד רוממותך הקיסרית תשלום שנתי של 60,000 לירות תורכיות ועל סמך התשלום השנתי הזה, אשר החברה תערוב לו בהונה,

אפשר יהיה לערוך תיכף מלוֶה שיפרע במשך 81 שנה.

מלוה זה לא יעלה בעצם בכלום, לפי ששירות הרבית והפרעונות ייעשה על־ידי החברה, המקבלת בעצמה את מניות המלוה, כדי להפיצן אחר־כך. הממשלה תקבל פשוט 1,500,000 לירות תורכיות.

מובן מאליו, שהחברה צריכה להיות עותמנית, והמהגרים היהודים שהיא תביא לארץ צריכים לקבל מיד את הנתינות העותמנית, על־ידי גיוסם לצבא תחת דגלו המפואר של הוד רוממותו.

עם 1,500,000 לי״ת אלו תינתן השהות לחפש ולממש מקורות הכנסה אחדים. הוד רוממותו השולטן הואיל דבר אלי על גפרורים. בין ידידי מצאתי אנשים, שיוכלו להוציא דבר זה לפועל. גם בענין זה ישתדלו להציע לממשלת ה. ר. את התנאים הנוחים ביותר, כדי שאפשר יהיה לקבל על חשבון ההכנסות מן הגפרורים מלוה נוסף, בלי להכביד ביותר על משלמי המסים, כן ייעשו צעדים לנצל את מקורות הנפט והמכרות, וכן גם עבודות חשמל.

ההצעות לענינים האחרים תעובדנה בפרוטרוט ובמספרים מיד לאחר שה. ר. השולטן יתן פקודה לכך. שאלת הגפרורים יכולה לעלות על הפרק בזמן הקרוב ביותר, בעוד שיתר השאלות תדרושנה זמן רב יותר לשם חקירה. ואני מרשה לעצמי להוסיף, כי מעמיד אני לפקודת ה. ר. השולטן את כל שירותי, שלא על מנת לקבל פרס, לכל הענינים האלה, גם אם ה. ר. לא יראה תועלת בהצטרפות תיכף ומיד לקומבינציה של החברה העותמנית־העברית הגדולה בשביל אסיה הקטנה. קודם כל רוצה אני להוכיח לה. ר., שהנני נכון לשרתו בכל לב ונפש. הנני עובד בשביל ה. ר. ואיני מבקש לעצמי כלום, מלבד הכבוד והאושר אשר באמונו הרם, משום שלבי סמוך ובטוח, כי לא רחוק הוא היום, אשר בו יוכר, כי טובתה של הממשלה התורכית דורשת למשוך את הכוחות הכלכליים של היהודים ולתת חסות לאומללים שבנו. מצד אחר דורשת טובת היהודים, שתורכיה תהיה מדינה חזקה ופורחת. רעיון חיי הוא זה.

הקומבינציה של החברה העותמנית־העברית יש לה, מלבד היתרון שהיא תשמש אות וסימן לעם ישראל כולו, עוד יתרון אחד, שהחומר מכניס־המסים — אנשים ונכסים — יגדל בכל אותם המחוזות שהחברה תעבוד שם. החברה עצמה תרבה לשלם מסים במידה שעסקיה ילכו ויגדלו. הקפיטלים של היהודים יזרמו מכל העברים כדי להתרכז ולהישאר בממלכה. באותו זמן תימשך עבודה חשאית זו, שכונתה בשם "סילוק הקוץ מרגל הארי" בלי ידיעתם של כל הדורשים רעתה של הממלכה.

עלי להוסיף עוד כמה מלים. אם ה. ר. רוצה, שסידור הסכום של 1,500,000 לירות תורכיות יצא לפועל עד חודש אוקטובר, אל לנו לאבד זמן. אין לשכוח שאנשי העסקים והממון מבקשים סידורים ממשיים, כדי שיוכלו לתת את הסכומים הדרושים. אם ה. ה, בחכמתו הנעלה, מוצא את השעה יפה להיכנס במשא־ומתן, כדי שבחודש אוקטובר יועמד לפקודתו הסכום של 1,500,000 לי״ת, יש לקבוע את הזכיונות בשביל החברה הגדולה בראשית יולי. אם אקבל פקודה לבוא לקושטא, אסע שמה בלי דחיה. במקרה זה, לפי עניות דעתי, רצוי יהיה להזמין בו בזמן גם את ידידי הנעלה מר פרופ׳ ומבירי, המסור בלב ונפש לה. ר. והיכול להביא תועלת מרובה בבקיאותו במצבן הכללי של המדינות.

איני יודע אם רשאי אני להזכיר עוד דבר אחד. אני עושה זאת בהיסוס רב, ברצותי קידם כל למצוא הן בעיני ה. ר. השולטן. באו אלי להגיד לי, כי יש בפריז סופר ושמו מר אחמד ריזא, שעשה לו שם בהתקפותיו על ממשלת ה. ר. אמרו לי, שיש דרכים להפסיק את התקפותיו. שמעתי את ההצעה הזאת בלי לגלות את דעתי בשום צורה. לפי שלא יתכן, כי אתערב התערבות כלשהי בענינים ממין זה, עם כל רצוני לשרת בכל הזדמנות את אישיותו של הוד רוממותו. לא אעשה דבר בלי פקודה, אף גם לא אראה את האדם הזה בלי קבלת רשות לכך. אך אם ה. ר. מוצא את הדבר למועיל, אתעסק בענין זה וצריך שיהא ברור, כי לא אקבל כל תגמול על הפסקת ההתקפות האלה, מלבד דיבור של קורת־רוח מאת ה. ר., שיהיה לי הטוב שבתגמולים.

הנני מתכבד, אדוני, להיות להוד רוממותו

עבדו הנאמן מאד והסר למשמעתו תמיד.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s