תפקידה של האינטליגנציה המנהלת לחבוש את הכובע ולהקדים וללכת, ואז ירוצו אחריה האחרים בהתפעלות ומסירות

16 בינואר

מכתב אל ריכרד v. שלר.

אדון נכבד מאד!

הואיל ובודאי לא נתראה בזמן הקרוב, רוצה אני — יותר מתוך יצר ההגיון — להוסיף דברי־תשובה על שתי הערותיו מאתמול.

דעתו היתה, כי עמדתם של חבריו הקטנים ממנו בבחירות האחרונות, מדברת נגד הענין. לא, היא מדברת לטובתו. הוא תמה על שלא השפיע מרחוק. אפשר להסביר דבר זה בקיצור בדרך משל.

ברור שיש לו כוח (משום כך התיחסתי ברצינות לענין). אך אם ישים חוטי־ברזל מתחת למפל־מים, לא תחול שום פעולה בקצה השני. ואפילו זה אשד ניאגארה. עליו להפוך את הכוח לזרם, כדי שאפשר יהיה להעבירו, ודבר זה נעשה על־ידי מכונת־דינמו. אך מן־ההכרח שמכונה זו תהא מורכבת כהוגן ושתוכל למלא את תפקידה, שאם לאו אין היא שווה כלום. רק אם הכל ערוך כהלכה, אפשר להשפיע מרחוק על־ידי חוטי־הברזל, שקודם לא הועילו כלל, ואפשר להניע גלגלים.

וההערה השניה היתה, כי דרוש תחילה הסכם כללי. לפי עניות דעתי אי אפשר לעולם להשיג דבר זה בחוג גדול. ואם משיגים אותו [1]par impossible, אין לו ערך. שכן אז מופיעים כל מיני פטפטנים, נבונים־בעיניהם וחשובים בעיניהם, המעכבים כל פעולה נכונה ומכוונת. ראשים הרבה אי אפשר לאחד תחת לכובע אחד. אם שואלים תחילה, הרי שידברו הרבה, אולי גם יתקוטטו, והכובע יקרע לקרעים ולא יחבשוהו. ולכן תפקידה של האינטליגנציה המנהלת לחבוש את הכובע ולהקדים וללכת, ואז ירוצו אחריה האחרים בהתפעלות ומסירות. האם על בינת הנבונים יתפלאו? אינני מעריך כל כך את ההמון.

נדמה לי כי הם מתפלאים על הכובע ועל אומץ־הרוח של החובשים אותו.

כך הוא דרכו של עולם. כבר ראיתי אנשים וציבורים רבים, ומעולם לא מצאתי מצב עניינים אחר. עצלות הועדים הגדולים אינה פחותה משל הרפובליקאות.

***

[1] צרפתית – בלתי אפשרי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s