עכשיו כבר נוסד הבנק, אך אל נא תשאלני כיצד

 

25 באפריל, לונדון

ימים של רוגז וכבוד.

שלשום היתה במלון ״גרייט צנטרל״ reception והייתי מוכרח לדבר. גסטר קיבל את פני בפנים חמוצים־מתוקים, בהתלהבות מאונסת. אחר כך כמה מיני thanks. המענינים ביותר בכל המאורע הזה היו דבריהם של די סולא ממונטריאל וד״ר הרטץ מקייפטאון. הם נשאו ממש את הנאומים הנשמעים בוינא. הרי ההוכחה לאמת שבציונות.

דאגות בבנק.

הדירקטורים קאן ולוריא לא באו, וע״י כך הם מפריעים לישיבה. גם וולפסון לא בא. זו הפעם הראשונה שהוא גורם אכזבה. אני מוכרח להשאר עוד שני ימים, כדי להשיג את מספר החברים הדרוש לישיבה חוקית.

בסיטי הנני מין banker. הרפתקאות משונות. באוקטובר שנת 98 הייתי במלון כולינגטון promoter. עכשיו כבר נוסד הבנק, אך אל נא תשאלני כיצד. המזכיר לאֶווה מגלה את הרצון הרע ביותר שאפשר להעלות על הדעת. רבינוביץ, סגן המנהל, חושב כל רבע שעה שהוא יושב פה, כי הוא עושה מעשה־חסד, מפני שאינו מקבל משכורת. הסוליסיטור עולה ממון.

ועם אנשים כאלה עלי ״להקים מדינה״. הליצן הוינאי הריקן בויאר צדק. הוא הכיר את עצמו ואת הדומים לו.

[…]

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s