מה שאנחנו מבקשים להשיג […] הרי זה […] אפשרות של עבודה שקטה, שתהא מובטחת באורח חוקי למען המוני עמנו המסכנים והנרדפים.

מכתב אל ארטין־פחה, למסור על־ידי דאנוּסוֹ. (צרפתית).

28 באפריל, 1899

הוד מעלתו!

יורשה נא לי להציג עצמי לפניו, בהסתמכי על זכר המנוח מר נבלינסקי. האיש הזה היה משמש נאמן של הוד מלכותו השולטן וידיד נאמן לתורכיה. במסירותו צפון סוד כוחו לשמש גם מליץ־יושר מסור ונאמן לתנועה הציונית, אשר זה זמן־מה הנני בא-כוחה הענו.

מטרת הציונות היא יצירת מקלט מתמיד ומובטח באורח חוקי לאחינו האומללים, הנרדפים בארצות שונות. ואנו שואפים, אם תהיה אפשרות להשיג לשם כך את הסכמת הוד מלכותו, שהמקלט הזה יהיה בארץ־ישראל. האכרים היהודים יהיו נתינים נאמנים ומסורים להוד מלכותו, כאשר היו, כפי שאני בטוח, גם עד היום. הם ישלמו מסים באמצעות הסתדרויות חדשות, שיש ליצור בארץ. הם יגדילו, יחד עם רכושם שלהם, את מקורות המדינה של הוד מלכותו ושל הקיסרות כולה.

ואשר לנו, נמציא לממשלת הוד מלכותו הלואות בתנאים, שעלינו עוד לדון בהם, אבל הן תעלינה בוודאי לכמה מאות מיליונים פרנקים. מה שאנחנו מבקשים להשיג תמורת הקרבנות והשירותים האלה הרי זה בטחון מתמיד, אפשרות של עבודה שקטה, שתהא מובטחת באורח חוקי למען המוני עמנו המסכנים והנרדפים.

בתכניותינו ובהצעותינו דנו בגלוי בשני קונגרסים פומביים, שנתכנסו בבזל, וכדי להימנע מכל אי־הבנדה הקפדנו בפתיחת כל מושב להביע את רגשי מסירותנו לפני הוד מלכותו השולטן.

העזרה הכספית, שיש ברצוננו להביא לתורכיה, אם תנהג בנו מנהג הכנסת־אורחים, לא תצטמצם במסים ובהלואות בלבד. כל בעיותיה הכספיות תוכלנה להיפתר הודות לעזרתנו אנו.

עליכם להשתחרר מן ״החוב הציבורי״[1] ולהיות שליטים בכוחותיכם ובמקורותיכם שלכם. דבר זה אולי יצריך שנים של עבודה צנועה ונמרצת, אבל בסופו של דבר נגיע להצלחה מלאה.

מפעל זה מצריך סודיות ואמון הדדי מוחלט, משום שאויבינו לא ירצו, שתורכיה תשוב ותחדש את כוחותיה ותהיה לבלתי־תלויה במובן החמרי. אלה יעשו הכל כדי לסבך את פעולתנו הפוריה, אם לא תיעשה מתוך זהירות רבה ומתוך גמישות.

לא אבקש מאת הוד מעלתו אלא לשים לב לעובדה, שכל-אימת שהבטיחו או הגישו עזרה כספית לתורכיה, נעשה הדבר על־ידי אנשים שלקחו רבית גבוהה, אשר שעבדה אתכם להתערבויות זרות מצד אנשים, שעזבוכם לאחר שהוסיפו ודלדלו עוד יותר את ארצכם. התנהגותנו תהיה הפוכה. תנאינו הם בלתי־מופרזים. אנו מציעים לכם שחרור מן הפיקוח הזר. ולבסוף, אין אלה אנשים, שבדעתם לעזוב אתכם, כי אם אנשים, שיש את נפשם לאחד את גורלם עם גורלכם.

לשם ביצוע התכניות הכספיות יסדנו זה עתה בלונדון את הבנק הקולוניאלי היהודי. הוא ישמש מתווך בפעולות־ההתחלה. ואשר לפעולותינו בעתיד הרי הכינונו כל הדרוש ליצירת חברות גדולות הנחוצות למפעלנו. לעת עתה אין ביכלתנו להרחיק לכת, כל עוד אין אנו יודעים, אם הסכמה זו עשויה להתקבל, או אם לא נהיה אנוסים לכוון את תכניותינו לטריטוריה אחרת.

אם הוד מלכותו השולטן רוצה לכבדני ולקבלני לראיון, אמהר לבוא לקושטא לשטוח לרגלי הוד מלכותו את רגשי־מסירותי, לענות ביראת־כבוד לשאלות, שהוד מלכותו בחכמתו העליונה יציג לפני, ולתת לבסוף את כל ההסברים וההוכחות הרצויים.

טרדותי המרובות אינן מניחות לי לבוא לקושטא בלי שייקבע הראיון מראש.

יקבל נא יזה הוד מעלתו את הוקרתי הרבה.

המסור לו,

ד״ר ת. ה.

***

[1] ועדת החוב העות'מני – הוקמה בשנת 1881 כגוף שתפקידו לנהל את תשלום החזרי החוב הציבורי של האימפריה העות'מנית למלווים אירופאיים. הועדה נשלטה ע"י בעלי החוב ושלטה במידה רבה בגביית המיסים של האימפריה, ובך החזיקה בהשפעה רבה בהנהלת האימפריה. הרצל הציע לארגן תמורת הצ'רטר על ארץ-ישראל מלווה חדש שישחרר את האימפריה העות'מנית מאחיזתם של בעלי החוב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s