יכולה גרמניה להבטיח לעצמה השפעה לעתיד, לפי שעה בדרך של הסתר

1 במרץ, 99

להוד רוממותו הקיסרית והמלכותית!

אדון וקיסר רב־חסד!

[…]

כיוון שמאז שובי מן הנסיעה לארץ־ישראל לא הגיעתני כל ידיעה בענין קבלת החסות, נאלצתי להניח, כי נתעוררו קשיים מדיניים; כנראה, נתגלו חשדו של השולטן וקנאתן של ממשלות אחרות. האם ישמש דבר זה עילה לותר על הגשמתה של תכנית הרת־עתיד? אכן, מבין אני, כי ממשלת־אשכנז לא תוכל להסתכן בגללנו בסכסוכים. אולם האין אפשרות למצוא תחבולה אשר תעמוד לנו להשיג את המטרה לבטח אך בצנעה?

תחבולה כזאת הרשיתי לעצמי להביא לפני הוד מלכותו, והיא: אנו מקימים תחילה באנגליה מוסד משפטי, שיעשה את הצעדים הראשונים ו־[1]moyennant finances יקנה מאת הממשלה התורכית קרקעות וזכויות־מושב. על יסוד זכיונות כאלה תתכונן אחר־כך ה-Chartered Company האמיתית, ואם התנאים ירשו ייקבע מושבה המשפטי־הפרטי בקרלסרוהי, בחסותו של הוד מלכותו הדוכס הגדול פדידריך. מזה יצמח מאליו יחס של חסות מדינית לממלכה, ושום צד שלישי לא יוכל לטעון כנגד זה ולא כלום.

לכך אין צורך בשום הכרזה מפורשת מצד ממשלת הממלכה. ולא עוד אלא שאפשר להסתלק מאתנו על נקלה, כאילו אנו עושים את מעשינו על אחריותנו אנו, כשם שהיה תמיד בידה של הממשלה האנגלית להתיחס לססיל רהודס[2]. אכן, גדולים ההבדלים בין סיר ססיל רהודס וביני, הקטן. ההבדלים האישיים הם בהחלט שלא לטובתי, אולם הענינים הם מאד מאד לטובת תנועתנו, השולטת בקפיטלים אחרים, ועל הכל — בחומר אנושי ענקי בכל רחבי אירופה המזרחית.

לדאבוני, לא ראה הוד רוממותו הקיסר את פעולותיהם הקיימות של המתישבים שלנו בארץ־ישראל. מראה היהודים היושבים צפופים בירושלים אינו עלול לשמח את הלב, אבל גם אלה שואפים לצאת אל הכפר ולעבוד את האדמה, לולא אסרה זאת הממשלה התורכית מטעמים בלתי־מובנים.

לצערי, עלי לחשוש גם מפני ידיעות מוטעות אחרות. סבורני, שלאזני יועצי הוד רוממותו מגיעות לעתים דוקא מצד היהודים, החולקים על דעתי, הערות שליליות בנוגע לתנועתנו.

הדבר מתבאר בדרך פשוטה. כמה מיהודי־וֶסטאֶנֶד[3] העשירים חוששים פן נקחם אתנו; לכן משתדלים הם בשיחותיהם ובעתוניהם לשפוך עלינו לעג ובוז, ואולם לי נראה, שדוקא מתנגדים מסוג זה צריכים לשמש לנו המלצה טובה.

כמה פנים לשאיפתנו. ואחת מהן היא: ״ספיגת״ האלמנטים היהודים הנשארים בכל ארץ. אולם דעתי היא, שאין לנסות את עניין איזון גוף־העם בדרך המהפכה, הדרך אל ההתבוללות הגמורה יכולה, לעבור רק את הכּנסיה הדתית שבארץ.

אתנו ילכו רק אלה, שאינם יכולים או אינם רוצים להתבולל במקומות מושבותיהם — כלל זה נקוט בידנו. מן ההכרח הוא, שהנשארים יעשו עלי ידי־כך לאזרחים טובים יותר. לא יהיו עוד בכל קשרי־ברית בלתי־טבעיים בין קופת־ברזל ובין חבית נפט.

מהוד רוממותו הקיסר לא נעלם הערך החברתי־המדיני של תנועתנו, כשם שלא נעלם: ממנו ערכה הקולוניאלי־המדיני. בעצם יכולה התנועה להיות חזקה למדי, אם גם לא תקבל מגרמניה אף איש אחד ואף פרוטה אחת. מקורותינו הם ברוסיה, רומניה, גליציה, אנגליה, אמריקה ואפריקה הדרומית. ואף־על־פי־כן יכולה גרמניה להבטיח לעצמה השפעה לעתיד, לפי שעה בדרך של הסתר, וגם אחר־כך בלי אחריות, ובראשית התישבותנו היא יכולה לרכוש מיד לתעשיתה שוק ממדרגה ראשונה. התנאי המוקדם הוא שינתן לנו להתארגן בגרמניה.

***

[1] צרפתית – תשלום כספי.

[2] ססיל רודז – מדינאי ואיש עסקים בריטי, ממובילי האימפריאליזם הבריטי בדרום אפריקה, ומייסד המושבה רודזיה.

[3] West End – רובע יוקרתי במרכז לונדון.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s