חשוב הדבר עד מאד לתנועה הציונית, שאסביר לצאר את מטרותיה וכוונותיה של התנועה

16 בינואר

קיפאון בכל. מן ההכרח שיארע דבר־מה. החלטתי לבקש על־ידי זוטנר ראיון אצל הצאר.

מכתב אל בֶּרתה פון זוטנר[1]:

וינא, 16.1.99

בּרוֹנית נערצה.

היום הזה אני בא לפניה בבקשה, החשובה לי עד מאד.

והנה הענין במלים שתים.

חשוב הדבר עד מאד לתנועה הציונית, שאסביר לצאר את מטרותיה וכוונותיה של התנועה. כדי שאוכל לרכשו בשביל הענין, כמו שעלה בידי לרכוש את הקיסר הגרמני, יש הכרח שאני בעצמי אוכל לדבר עמו על כך. על־כן רוצה אני להתקבל על־ידיו לראיון, ובדבר זה יכולה להיות לי לעזר ידידתי הנדיבה והנערצה ברתה פון זוטנר.

[…]

בין השאר יש להדגיש נקודות אלו. הציונות שואפת ליצור בשביל העם היהודי בית מובטח על־־ידי חוק העמים. רוסיה, כפי שאני מאמין, תראה גם ערך מדיני במפעל אנושי זה מכמה וכמה טעמים.

ברוסיה קיימת שאלת־היהודים כתקלה מכאיבה שאין לה תיקון. הצאר, אשר זה מקרוב הכרנוהו כולנו כבעל לב גדול, אי־אפשר שימנע את עצמו מלסייע לפתרון של שלום ברוח אנושית. רדיפות־היהודים הפורצות מזמן לזמן ברוסיה, ויש להן גם אופי של בלבולים כלליים המעוררים דאגה, יעברו עלי ידי כך מן העולם. לא יתכן שיצאו מרוסיה — כמו גם מארצות אחרות — כל היהודים כולם, כי אם העודף של דלת־העם והמיואשים, שייצרו להם, בתמיכתם של אחיהם האמידים, מולדת חדשה ובת־קיימא, ובזה גם יוכלו להעשיר במידה מרובה את ערכי התרבות וההשכלה של המזרח. ואולם יחד עם רבוי ערכי התרבות והסדרים יִתש כוחן של מפלגות־המהפכה. בפרט יש להדגיש בנידון זה, שאנו נלחמים בכל מקום נגד המהפכנים, והננו מרחיקים באמת את הצעירים המתלמדים וכן גם את הפועלים היהודים מן הסוציאליזמוס, בתתנו לפניהם אידיאל לאומי טהור יותר. את תוצאות פעולתנו זו אפשר לראות גם ברוסיה. היהודים הנואשים היו נעשים על כרחם אנרכיסטים, אלמלא יד הציונות החזקה עליהם.

את שאלת המקומות הקדושים אפשר יהיה בלי ספק לפתור בהסכמת הממשלות על־ידי אכסטריטוריאליזציה. בסדרים החדשים שייוצרו בארץ אפשר יהיה לשמור על האינטרסים הדתיים שמירה מעולה יותר מאשר במצב הקיים, שבודאי אינו מספק את רגשות העולם הנוצרי.

כל זה אפשר שיעלה בידי להסביר לצאר בשיחתי עמו פה אל פה. העובדה, שהקיסר הגרמני הואיל לקבוע לי שתי שיחות ארוכות, מעידה כמאה עדים שאני מסוגל לראיונות. בתתו את ידו לדבר זה, יוסיף הצאר על זֵר תהילתו כאחד משרי־השלום הגדולים ביותר בכל הזמנים[2] , עוד עָלֶה חדש. תגיד נא לו גם זאת, שכל ימי שקדתי, ככל שכוחותי הדלים בתורת עתונאי מגיעים, לסייע לרעיון השלום בעולם.

[…]

אפשר שיהא מן הענין להזכיר גם זאת, כי הכרזת־השלום של הצאר נתפרסמה בעצם ימי הקונגרס הבזילאי וכי הקונגרס פרסם על ידיעה טלגרפית זו גילוי־דעת נלהב, הראשון שיצא מאיזה קהל־נבחרים שהוא.

 

***

[1] הברונית ברטה פון זוטנר – סופרת ופעילת שלום אוסטרית. בשנת 1905 היתה לאשה הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום.

[1] באוגוסט 1899 יזם הצאר ניקולאי השני כינוס של ועידת שלום בעיר דן-האג בהולנד. בועידה זו נחתמה "אמנת האג" הראשונה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s