את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר בקופסא […] ועל צלעות הגבעות בחוג רחב מסביב […] תשכון לה ירושלים חדשה

2 בנובמבר, ירושלים

[…]

אחרי הצהרים עלינו להר הזיתים.

רגעים גדולים. מה רב הוא אשר יתכן לעשות בנוף הזה. כרך כמו רומי, והר הזיתים עשוי לשמש יפה־נוף כמו הג׳יאניקוֹלוֹֹ[1].

את העיר העתיקה עם קדשיה הייתי סוגר בקופסא, כל מלאכה ומשא־מתן הייתי מוציא מתוכה, רק בתי־יראה ומוסדות־חסד ישמרו מבית לחומה העתיקה. ועל צלעות הגבעות בחוג רחב מסביב, אשר יוריקו בעבודתנו, תשכון לה ירושלים חדשה כלילת תפארת. על־פני דרך העולה להר הזיתים יסעו היפים וההדורים שבבני כל חלקי תבל. יד מטפחת תהפוך את ירושלים לאבן־חן. כל הקדוש ייאצר בחומות העתיקות, כל החדש ישתרע הרחק מסביב לה.

עלינו למגדל הרוסי[2], אני רק עד הגזוזטרה הראשונה, מפני שתקפתני סחרחורת; האדונים האחרים עלו עד למעלה. מראה־נוף שאין משלו: עמק הירדן וצלעות הריו, ים המלח, הרי מואב, עיר הנצח ירושלים.

דרוש פנאי ומוח פנוי כדי לעבד את כל הרשמים האלה.

בחזירתנו ביקרנו בקברות־הסלעים של המלכים, שהיו נחלתו של יהודי צרפתי Péreire — והוא נתנה במתנה לממשלה הצרפתית. כה רחוק ונבצר נחשב הדבר, שליהודים עצמם תהיה פה בזמן מן הזמן נחלת־מה.

***

[1] ג'יאנקולו – גבעה המשקיפה על מרכז העיר רומא.

[2] כנראה המגדל של כנסיית העלייה הרוסית.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s