המפליא בהרפתקה זו, שאינני בא אליהם כלל כמתבולל מתרפס, אלא כיהודי זקוף־קומה

ברלין, 7 באוקטובר

[…]

בלֶוֶנברג המתין לי רכב־הציד של הגרף[1]. הרַכב סקרני בגאוה, כששאלתיו אם הוא מחכה לד״ר הרצל. אמרו לו רק זאת: אדון גבוה בעל זקן שחור. אני הנני אל-נכון היהודי הראשון, שהוא מסיע בעגלתו. אף על פי כן עלה בידי לגרור את הנער הסרבן לשיחה כמעט ידידותית. משפט מתוך רומן של שפילהגן[2] צלצל באזני: "הינריךְ שֵׁיל נהג בסוסים" ופתאום נמצאתי בתוך העולם השפילהגני, בין בעלי־הקרקעות, שעליהם דובר, בתוך חוג־חיי הקודם, היהודי־המלגלג־הליברלי רק בשנאה, בפחד ובלעג. והמפליא בהרפתקה זו, שאינני בא אליהם כלל כמתבולל מתרפס, אלא כיהודי זקוף־קומה. הינריך שיל זה אל־נכון עוד לא הסיע יהודי מימיו.

***

[1] הגרף – פיליפ, הנסיך מאוילנבורג – מדינאי ודיפלומט גרמני, בשנים אלה שגריר גרמניה באימפריה האוסטרו-הונגרית.

[2] פרידירך שפילהאגן – סופר גרמני.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s