הורוביץ […] הסביר לי את ה״עסק״ (כפי שאמר הוא) של רביי־ה״מופת״ ודרך חייהם האציליים.

14 ביוני

אחת הדמויות המפליאות ביותר, שפגשתי עד כה, הוא הרב הורוביץ מרימנוב, חתן הרבי משם. הוא בא אלי בלוית ״מזכירו״, — כנראה, סתם משרת, שהוא התיחס אליו בזלזול. שניהם לבושים קפטנים. המשרת הוכרח להישאר בחדר-ההמתנה. הורוביץ דיבר: à coeur décounvert (בגילוי־לב) ובספקנות גדולה כלפי המהבילים[1] והסביר לי את ה״עסק״ (כפי שאמר הוא) של רביי־ה״מופת״[2] ודרך חייהם האציליים. הוא התפאר: חותני צריך ל־500 גולדין לשבוע, למרכבה, 16 למשרתים ולמשרתות. אך לא נעדרה גם תמימות מסוימת בדבריו. הוא הבטיח לקרב את כל רביי־ה״מופת״ לציונות. נדמה לי שבתשומת־לב מסוימת יהא אפשר לכוון את האנשים האלה. אם יצליח להביא את כל רביי־ה״מופת״ לאסיפה אחת, נכון אני לנסוע אליהם לשם התיעצות. היה ענין לשמוע את הסברי הרבי הצעיר הזה על כוחם של כל הרביים האלה. המהבילים, אשר עליהם דיבר בהתול מוצנע, הם הגרעין העיקרי של ה״חסידים״. סוג השני הם הנבונים, הבאים אל הרבי, לפי שהוא שרוי במרכז של יחסים וקשרים. שואלים אותו אם לקנות חטים. קודם בא איש אחר וסיפר על מצב עסק החטים אשר לו. רבי־ה״מופת״, השרוי במרכז הדברים, יודע את המצב על בוריו, עצתו שווה באמת זהב. הוא נותן רמזים, ודוקא טובים, שהרי כבודו תלוי בהם. הוא משדך שידוכים, משלים בין המריבים; על־ידי כל הדברים האלה מתבצר כוחו וגדֵל. פשוט marchands d'influence (תגרי־השפעה). זהו הסבר טבעי. הסוג השלישי הם אלה שמפחדים מפני שנאת הרבי. כאשר שואלים את הרבי על איש שלא ביקר אותו זה שנתים או שלוש שנים, הוא עונה: מצבו רע, כנראה, מכבר לא בא אלי; כנראה, אין לו להוצאות הדרך! בקיצור: יש לאל ידו גם לעזור וגם להזיק לקהל החסידים אשר לו. זהו מוסד שהשתכלל יפה מתוך הבנה רבה, והכל מתנהל באמצעים טבעיים ביותר. וה״רבי׳לי״ החביב מרימנוב סיפר לי את כל הדברים האלה בחביבות רבה ובגילוי־לב גמור, אף על פי שראני רק בפעם הראשונה. הוא הוסיף, שלא היה מספר דבר זה לשום אדם אחר. ברור, שהוא חושב גם אותי לרבי־״מופת״ עוד יותר גדול מזה שבסדיגורא, שהוא דודו, והוא מאמין בודאי, כי גם לי יש עסק כזה. הדבר ניכר לפי בת־צחוק שריחפה על פניו אגב שיחתו, בשבתו לפני בקפטן־המשי המהודר, בפאותיו המסולסלות יפה ובמשקפי־הזהב שעל חטמו. ואני נתתי לו להאמין בטעותו.

***

[1] כנראה הכוונה היא לחסידים הפשוטים, התמימים. [2] רביי ה"מופת" – לפי התיאור הכוונה לאדמו"רי החסידויות השונות, שנהגו לאמץ מנהגי פאר. מעניין ביותר לראות את ביטויי התופעה כיום, הן אצל האדמו"רים והן אצל רבנים "מקובלים" אחרים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s