כל מה שאנו מבקשים לעשות — איני מעלים דבר — מכוון לטובתו של עם ישראל, אבל מזה תצמח גם תועלת כבירה לקיומם ולחידושם של כוחות הממלכה העותמנית.

20 במאי

עוד מכתב מאת סידני ויטמן. הוא הסב לענין את לבו של אחמד מידהט אפנדי, חביבו של השולטן. אחמד מידהט סובר שעלינו ללכת jawasch, שלא נדרוש יותר מדי, כדי שהשולטן לא יגיד תיכף לאו. ביחוד אין לנו להשתמש במלה אוטונומיה, באשר זו כבר סיבכה את תורכיה במלחמות רבות. עלי לכתוב את מכתבי אליו צרפתית, כדי שיהא אפשר להביאו לפני השולטן.

אני כותב איפוא […] את המכתב הצרפתי הזה, כדי להראותו.

ידידי היקר,

אני כותב לו היום על נייר של עתון חדש, שבועי, אך בפורמט גדול, שאנו מתחילים להוציא לצרכי התנועה. Die Welt יופיע ב־4 ביוני 1897. בעתון זה מתכונים אנו לתת לתורכיה מעין ״דמי־קדימה״ של אהדתנו העמוקה. יכול אני להגיד לאחמד מידהט אפנדי, שאנו נפרסם שם בעונג, וכמובן בלי כל טובת־הנאה ידיעות וחדשות העלולות להביא תועלת לממשלת השולטן.

הרי זו התחלה בדרך הטיית ההשפעה של העתונות היהודית לטובתה של תורכיה. אנו נוסיף ללכת בדרך זו, אם מאמצינו ימצאו עידוד באותות־האהדה שיגלו התורכים לענינם של היהודים.

[…]

כל מה שאנו מבקשים לעשות — איני מעלים דבר — מכוון לטובתו של עם ישראל, אבל מזה תצמח גם תועלת כבירה לקיומם ולחידושם של כוחות הממלכה העותמנית.

ראשית כל, אין לראות את ספרי על מדינת היהודים כנוסח אחרון של ההצעה; אני הנני ראשון להודות, שהיה שם הרבה מן האידיאולוגיה. כסופר יריתי את הרעיון הזה, בלי לדעת איך יקבלהו העם היהודי. ראיה חותכת, שהצעתי לכונן את המדינה או בארגנטינה או בארץ־ישראל.

אולם מאז נתפרסם הספר ההוא, קיבלה תנועת־היהודים החדשה אופי אחר לגמרי, והיא נעשתה מעשית ונוחה להתגשם. אנו מתחשבים בתנאים, אנו רוצים לנקוט מדיניות גלויה ובת־תוצאות. וזה הענין בשורות מעטות:

אם ה. מ. השולטן יתן לנו את התנאים ההכרחיים בשביל ישוב אנשינו בארץ־ישראל, נקבל עלינו להשליט לאט־לאט סדר ורווחה בפיננסים של הממלכה.

[…]

יש להדגיש נקודה זו — אין ברצוננו להכניס את אנשינו לארץ־ישראל כל־זמן שלא באנו לידי הסכם עם הממשלה התורכית.

אמת, אנשינו אומללים בארצות שונות, אבל אין אנו רוצים להמיר את מצבם הנוכחי של אנשינו המסכנים במצב של אי־בטחון. המצב צריך להיות ברור. ועכשיו אני מגיע לשאלותיו:

היהודים העולים לארץ־ישראל ייעשו נתיני ה. מ. השולטן בתנאי של self protection מובטח בהחלט.

קניית הקרקעות הנחוצות תיעשה באופן חפשי לגמרי. אין לדבר על ״נישול״ מישהו. הקנין הוא זכות הפרט ואין לנגוע בו. תמורת קרקעותיו הפרטיות של השולטן ישולם במזומנים לפי ערכן, אם יהיה ברצונו למכרן. מה שנוגע לענין ״חוק הלאומים״ של ההסכם, תבוא התמורה מצד היהודים בצורת מם שנתי שישולם להוד רוממותו.

[…]

איני רוצה לחזור על מה שאמרתי לו תכופות, ידידי היקר, כי פתרונה של שאלת היהודים יביא גם לידי הבראתה של תורכיה. ידועים לכול מרצם וכוחם של היהודים במסחר ובעסקי ממונות. הרי זה שפע של זהב, של קידמה, של חיים, שהשולטן יכניס לתוך ממלכתו יחד עם היהודים, שהיו תמיד, למן ימי הבינים, ידידים נאמנים ומחזיקי טובה לתורכים.

ועם סידור הפיננסים תחדלנה ההתערבויות של המעצמות הגדולות באמתלאות של מרמה, יחדל ה״חוב הציבורי״, יחדלו ה״נוגשים״.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s