זהו אחד הקרבנות הגדולים, שאני מביא לענינם של היהודים. כי התנהגותו של אדמונד רוטשילד כלפי נורדאו לא ישרה בעיני

18 ביולי

אתמול, אחר־הצהרים, הביא אלי ברנד לזר החביב את מר מאירסון מסוכנות האוואס ומאגודות־ציון שבמקום.

אחר־כך באו גם נורדאו והפסל בֶּר. ובהתאסף אנשים בעלי שאר־רוח אלה בחדרי, במחיצתי שלי, היתה בי שוב ההרגשה הברורה בהתקדמות הכבירה של רעיוני.

מאירסון עורר פרכות רבות ומרובות, ביחוד בנוגע להכשרה החקלאית של היהודים.

לבסוף ביקשתיו: ״אל נא תרבה כל כך להציק. אין אנו יכולים לראות מראש את העתיד. נתחיל בפעולה, ואז נראה ונוַכח.

אז נתרכך. הוא קיבל עליו ללכת אל אדמונד רוטשילד ולהגיד לו, שהנני מוכן לבקר אצלו. לא העלמתי מאת האדונים, כי זהו אחד הקרבנות הגדולים, שאני מביא לענינם של היהודים. כי התנהגותו של אדמונד רוטשילד כלפי נורדאו לא ישרה בעיני. […]

אני ביקשתי מאת מאירסון לנסח בבהירות את עמדתי: אני דורש איחוד כל אגודות־ציון, ביחוד של קרן־הירש ואדמונד רוטשילד. האחרון יכול להודיע על צירופו רק על־תנאי. בסיימי את כל הענין מצדו הדיפלומטי, יקבלו האדונים אשר אקרא בשמם לידיהם את ההנהלה. לעומת זאת הנני מתחייב בהן צדק להסתלק מהנהלת עממית. אין אני רוצה בתנועה דימגוגית, אף על פי שבמקרה של הכרח לא אירתע גם מפניה. אמנם, יתכן כי התוצאות תהיינה קשות.

אך אם תתקבל תכניתי אסתלק בהחלט מן התנועה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s