נימנה עם הראשונים בכל המועיל לבני האדם, וארצנו החדשה תהיה גם ארץ הנסיונות, ארץ לדוגמה ולמופת.

13 ביוני

הנאום לפמליא[1][2]:

[…]

אולם, רבותי, את השאלה החברתית הנני מעריך רק כשאלה טכנולוגית. הקיטור קיבץ את בני האדם בבתי-החרושת מסביב למכונות, במקום שהם נלחצים אלה לאלה ומציקים אלה לאלה. התוצרת עלתה למעלה ראש, ללא-בחירה, ללא-תכנית, והיא גורמת בכל עת למשברים קשים, שפגיעתם רעה בבעלי-העסקים ובפועלים כאחד. הקיטור הוא שלחץ את הבריות אלו לאלו, ואני סבור, כי החשמל ישוב ויפיץ אותם למקומות-עבודה מאושרים יותר. אין אני יכול לנבא זאת מראש. מכל מקום, הממציאים הטכניים, חונני-האדם האמיתיים, יוסיפו לפעול בעשרים השנים הבאות, ויש לקוות כי ימציאו כמו עד כה דברים נפלאים, לא, דברים נפלאים עוד יותר.

אנו בעצמנו נמשיך בפיתוח הנסיונות החדשים ונשתמש בהם; וכשם שאנו עושים ביום-העבודה של שבע שעות נסיון לטובת כל האנושות, כך נימנה עם הראשונים בכל המועיל לבני האדם, וארצנו החדשה תהיה גם ארץ הנסיונות, ארץ לדוגמה ולמופת.

[…]

***

[1] מכאן ואילך עד סוף הספר הראשון רשום על ההעתקה שנעשתה בידי אבי הרצל: נאום אל הרוטשילדים.

[2] הנאום אל הפמליא [המועצה של משפחת רוטשילד] או "הנאום אל הרוטשילדים" לא נישא בפני משפחת רוטשילד. בסופו של דבר הוא היווה טיוטא לחוברת "מדינת היהודים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s