בקש בשביל כל הגילים ובשביל כל דרגות החיים את האושר הגופני שבעבודה ואת השמחה הנפשית שבה

13 ביוני

הנאום לפמליא[1][2]:

[…]

בית מושב-זקנים יש בו ממידת החסד שבאכזריות, שהמצאנו בטוב לבנו הנואל. בבית מושב-זקנים מתבייש האדם הזקן ומצטער עד מות. דומה הוא כאילו כבר נסתם עליו הגולל בעודו חי. ואולם עלינו להשאיר עד הסוף את נחמת האשליה של הבאת תועלת אפילו לאלה העומדים על המדרגה האחרונה ביותר של מלכות-השכל.

וכך נבקש בשביל כל הגילים ובשביל כל דרגות החיים את האושר הגופני שבעבודה ואת השמחה הנפשית שבה. וכך יגלה עמנו מחדש את חריצותו ביום עבודה של שבע שעות.

[…]

***

[1] מכאן ואילך עד סוף הספר הראשון רשום על ההעתקה שנעשתה בידי אבי הרצל: נאום אל הרוטשילדים.

[2] הנאום אל הפמליא [המועצה של משפחת רוטשילד] או "הנאום אל הרוטשילדים" לא נישא בפני משפחת רוטשילד. בסופו של דבר הוא היווה טיוטא לחוברת "מדינת היהודים".

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s