ושוב הרהרתי בתופעת ההמונים

מכאן ואילך מובאים קטעי-מחשבות, שהם כולם ענין למדינת היהודים ושאני משתמש בהם בספר-המדינה שלי: ״מדינת-היהודים״.

5 ביוני 1895

[…]

הענין הזה ממלא אותי כל כך, עד שאני קושר בו כל דבר, כדרך אוהב באהובתו.

אני ביקשתי היום את מזכירו של פלוקֵי בענין החייל של לגיון-הזרים נימיץ, שנמשך אל הלגיון ע״י הבטחות-שוא. בשעה שהמזכיר קרא לפני את ההרצאה הרשמית של מיניסטר-המלחמה – ברור שהיתה בלתי מדויקת כדרך המשרדים – חשבתי בלי הרף על הצבא שלנו; איך אחזיק את המשמעת ואמנע בכל זאת מצבים בלתי-אנושיים כאלה.

בערב באופירה של טַנהויזר.

גם לנו יהיו מקומות נהדרים כאלה בשביל הבאים לראות במחזה. הגברים בפרַק, הגבירות בתלבושות הדוּרות ככל שאפשר. כי בדעתי להשתמש בלוקסוס של היהודים כבכל דבר.

ושוב הרהרתי בתופעת ההמונים.

הנה הם יושבים פה שעות רבות בלחץ, בלי תנועה, בעינויי הגוף! ולשם מהו לשם דבר אשר לא ימד ולא ישקל, שהירש אינו מבין אותו: קולות! מוסיקה ותמונות!

אני אטפל גם במזמורי-שיר נשגבים לחגיגות גדולות בעת הכניסה לארץ.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s