אני מציל את רכושם או מסכן אותו, ואני משיג את חפצי, באשר עטי נקי ולעולם לא אמכרנו.

מכאן ואילך מובאים קטעי-מחשבות, שהם כולם ענין למדינת היהודים ושאני משתמש בהם בספר-המדינה שלי: ״מדינת-היהודים״.

[…]

7 ביוני 1895

הירש – לפני שמונה ימים עוד הציר הראשי של תכניתי, הוא היום כבר כמות מבוטלת בהחלט, שאני כבר מתיחם אליו בגודל-רוח – – – במחשבותי.

לקרוא את ״דניאל דירונדא״[1]. טֶבֶלֶס מדבר על כך. אני טרם אדעהו.

לפמליא. – אני מתחיל בכם, מפני שבהתחלה, עד אשר יקומו המחנות, אין אני צריך grand fracas [רעש גדול], וגם אוכל ביתר בטחה להוציא את הנפש ואת הרכוש של ההמונים. לעומת זאת, אם אני מזעזע בראשונה את ההמונים, אני מסכן את העשירים.

כך אוכל לעבוד ביתר זהירות.

אני הגבר העושה אנילין מן הפסולת.[2]

אני מוכרח להשתמש בהשואות ממינים שונים, כי זהו ענין שאין כדוגמתו

[…]

ביקרתי את הירש, אני הולך אל רוטשילד, כפי שמולטקי[3] הלך מדנמרק לפרוסיה.

היהודים, מוגי הלב שהתבוללו והתנצרו, ישארו כאן. אפילו להם נועיל – הם יתפארו בקרבתם אלינו, כשם שעכשיו הם מתביישים בה. אך אנו, היהודים הנאמנים, נהיה שוב גדולים.

בכל זאת, אף אם ארכוש את משפחת ר.[4], אין אני אומר לדחות את ברון הירש המסכן.

אני נותן לו את משרת סגן-הנשיא (בהתחשבות עם זכויותיו עד עתה, ומשום שהוא מכיר את התכנית).

[…]

אך מוטב שאאחד אותו ואת שאר היהודים הגדולים בכפיפה אחת.

ראשית, צריך שבמועצת ההנהלה של Society יהיו כל גדולי-הגדולים (בשל הסמכות). אחר כך אני ממנה את הקמונדים ואת המנדלסונים נשיאי המוסדות המסונפים.

אני מביא אל משפחת ר. ואל היהודים הגדולים את תפקידם ההיסטורי.

[…]

בואי מוינא לגור בפריז, וחזרתי מפריז לוינא – היה צורך בכך מבחינה היסטורית, כדי שאלמד את בעית ההגירה.

[…]

אם בני ר. מסרבים, הרי אני מוסר את הענין לכלל ישראל. מלבד הזמן, הרי גם ההפסד הזה, שאני מוכרח לגלות את תכניותי הנסתרות ביותר, להעמידן לויכוח (אף של האנטישמיים).

ההפסד לבני ר. יהיה בזה, שהענין ייוָדע ברבים, יתחוללו סערות-חימה (היהודים רוצים לעזוב אותנו!), ואולי גם מהומות קשות ברחובות, ואולי גם לחץ המוסדות המחוקקים.

אני מציל את רכושם או מסכן אותו, ואני משיג את חפצי, באשר עטי נקי ולעולם לא אמכרנו.

[…]

אני פותר שאלת היהודים ע״י הצלת רכוש בני ר. – ולהיפך.

אין אני תלוי בבני ר. – אך אני מבכר אותם, מפני שאני יכול להשיג את כל הכסף במשך חצי יום אחד, ע״י simple passage d'écriture [העברה פשוטה בכתב].

***

[1] דניאל דירונדה – רומן שכתבה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט. עוסק במפגש של היהודים עם החברה הגבוהה באנגליה, ומביא תיאור אוהד של יהודים ציונים.

[2] להרחבה בהקשר לדימוי הזה, מומלץ לקרוא את סיפורו הקצר של הרצל "פונדק האנילין", המופיע בכרך "סיפורים" של כתבי הרצל.

[3] הכוונה להלמוט פון מולטקה הזקן, פילדמרשל גרמני ידוע.

[4] משפחת ר. – משפחת רוטשילד. משפחת בנקאים יהודית גדולה במערב אירופה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s