אני אוציא לפועל הלואה לאומית של היהודים

מכתב שלישי אל הברון הירש, פריז.

יום שני של פפינגסטן, 3 ביוני 1895

אדוני הנכבד מאד!

[…]

האם-נכון אדוני להתערב אתי? אני אוציא לפועל הלואה לאומית של היהודים. האם נכון אדוני להתחייב להשתתף בחמישים מיליון מרק, לאחר שאשיג את מאה המיליון הראשונים? בשכר זה אעשה את אדוני לראש.

מה הם 10 מיליארדים ליהודים? הלא הם עשירים מן הצרפתים בשנת 1871, והרי גם בין אלה היו יהודים רבים! – אלא שבשעת הדחק נוכל להתחיל את מסענו במיליארד אחד. כי הוא יהיה רכוש עובד, היסוד למסילות הברזל, לספינות ההגירה ולצי-המלחמה שלנו בעתיד. בו נבנה בתים, ארמונות, מעונות לפועלים, בתי-ספר, תיאטראות, בתי-נכאת[1], משרדי ממשלה, בתי-כלא, בתי-חולים, בתים לחולי-הרוח – בקיצור נבנה ערים וניטיב את פריון האדמה החדשה, וע"י כך היא תהיה לארץ הבחירה.

הלואה זו תהיה בעצמה לצורה העיקרית של הגירת הרכוש. זהו הגרעין הכספי-המדיני של כל הענין. אולי לא מיותר להדגיש כאן, שכל מה שאני עושה איני עושה אלא בתורת מדינאי, אין אני איש-העסקים ולעולם לא אחפוץ להיות איש-העסקים.

את הכסף היהודי אפשר להשיג חמרים-חמרים בשביל הלואה סינית, בשביל מסילות-הברזל לכושים באפריקה, בשביל כל מיני עסקי הרפתקה – ובשביל הצורך העמוק ביותר, הפנימי והמכאיב של היהודים בעצמם לא יימָצא?

[…]

[1] מוזיאונים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s